יום הולדת עגול

לא כל כך אוהבת לכתוב על עצמי, מעדיפה לכתוב על המשפחה, אבל בכל זאת... יום הולדת עגול במרחקים, מצדיק כמה מילים. קמתי ביום ראשון בבוקר (נחמד שיצא ביום שעודד וכולם לא עובדים!), במצברוח לא ממש משופר. המיילים הרבים שחיכו לי בתיבת הדוא"ל עודדו מאוד וגם הברכות המקסימות שהבנות כתבו לי. בהמשך היום הגיעו גם טלפונים משמחים. תודה לכל מי שזכר וברך! מי שלא, תרגישו לגמרי בנוח. אנחנו שכחנו ימי הולדת רבים במהלך השנה האחרונה, הזדמנות להתנצל בפני כולם... נשתדל להשתפר בשנה הבאה. עוד נקודת אור במהלך היום היה מזג האויר המפתיע. בין יומיים גשומים לפני ומי יודע כמה אחרי, יום ראשון היה שמשי ומקסים, רק לכבודי... עודד ניסה לשכנע אותי להצטרף לרכיבת אופניים. כל יום ראשון סוגרים ציר תחבורה ציבורית לא רחוק מאיתנו, לטובת צועדים, רצים, רוכבי אופניים, סקטים, רולרים וכו'. תחליף סביר, לא יותר מזה, לרכיבות יום ששי ביער עופר. הפעם סרבתי... עודד רכב לבד.

תכניות לחגיגות עם 200 מליון ברזילאים מול מסכי ענק ברחבי העיר נגנזו כשבוע לפני יום ההולדת, כידוע, ולא באשמתינו. התכנית החלופית היתה להזמין את הישראלים שבעיר (מקומיים + אורחים) לראות אצלנו את משחק הגמר ספרד - הולנד בליווי בירות, פיצוחים ומאפים. העברנו את הבוקר במטבח בלישות, חיתוכים, ערבובים, אפיות ושטיפת כלים. תודו שאופייני... אחרי ארוחת צהריים קלה הספקנו להנות מכשעתיים שמשיות בפארק בשכונת moinhos de vento, הפארק המטופח ביותר בעיר (בעצם, אולי היחיד...) באמצעו אגם נחמד ובו דגים, ברווזים וצבים. עוד בפארק טחנת רוח (מכאן שמו ושם השכונה), דשא, עצים יפים וערוגות פרחים מסודרות.

הפארק היה גדוש באנשים שיצאו, כמונו, להנות מכמה שעות של חסד בשמש. חלק בג'וגינג וחלק בסתם רביצה ושתיית chimarrao. חוץ מסיבוב בפארק נהננו גם ממנה משפחתית של אסאי ב - oficina de acai הסמוך, המקום המועדף עלינו לאכילת המעדן הסגול והמתוק הזה, שבעקרון מתחבר לימי קיץ חמים על שפת הים אבל התאים מאוד גם אתמול.

לקראת שלוש וחצי הגיעו האורחים, לצפייה במשחק ארוך ומשעמם ביותר. הכיבוד היה טעים והחברה נעימה.

עברתי לתלבושת כתומה, לא עזר ... מסקנה חד משמעית - אני צריכה לחזור לחוסר העניין המושלם שלי בכדורגל.

קיבלתי מהחברים סט מקסים של בגדי התעמלות מתוצרת המותג הברזילאי שידוע גם בארץ brazil sul. אחלה מתנה! מתאימה מאוד ושימושית מאוד! תודה!!!

היום חזרתי לעצמי, המצברוח השתפר. אחרי הצהריים חזרתי מסידורים עם הבנות, חיכה לי אצל השומר של הבניין זר מושקע שנשלח מ - AEL. לא ציפיתי... השומר ששמע שהזר לכבוד יום הולדת, העניק לי חיבוק מפתיע ביותר...

לא יהיה לי הרבה זמן להנות מהזר, ביום רביעי אני נוסעת לשבוע למיאמי לבלות עם אחיותי שאני מאוד מאוד מתגעגעת אליהן. ננצל את ההזדמנות להגיד תודה לכל מי שמאפשר את הנסיעה הזו ואת ההעדרות שלי ושל אחיותי במהלך חופשה של הבנות מבית ספר: משה, נחשון, אמא ואבא, עודד כמובן, יוליה, דינה, קרלה... מקווה שלא שכחתי אף אחד.

היום בערב עודד ואני יצאנו בגשם סוחף לחגוג במסעדת Hashi, אחת היותר נחשבות בעיר. פעם ראשונה במסעדה הזו. טעים מאוד מאוד, אוירה נהדרת. יופי של מסעדה. בתמונה המנה הראשונה שעודד הזמין וקפיריניה.

חסרו החברים הטובים מכרמליה, כל המשפחה וחברות הילדות היקרות שלי, איתם חגגנו שנים רבות אחורה. נפגש בארץ בשנה הבאה...שיהיה במזל טוב ורק שמחות!

בוניטו

שעתיים טיסה וכשלוש שעות נסיעה משמימה למדי ברכב שכור, העבירו אותנו מהחורף בפורטו אלגרה לחופשה קסומה, לכבוד יום הולדת עשר של יפעת, בגן עדן ברזילאי קייצי ושמו בוניטו (יפה בפורטוגזית) שבמדינת מטו גרוסו דו סול, מדרום לפנטנאו.

בגן העדן הזה יש מרחבי אין קץ ירוקים וביניהם מערות, נחלים צלולים ומפלים שוצפים. פרפרים בשלל צבעי הקשת מרחפים להם, קופי קפוצ'ין מתוקים מקפצים בין העצים, דובי נמלים וארמדילים חוצים את הכבישים (סליחה, דרכי עפר) באין מפריע וטוקאנים, תוכים ושאר ציפורים חולפות להנאתן בשמיים.

תושבי העיירה החביבה בוניטו שבאמצע גן העדן הזה, השכילו להפוך את האיזור לאתר תיירות אקולוגית משגשג, בסגנון טיול כוכב האהוב עלינו, עם טיולים בטבע ופעילויות אקסטרים לכל המשפחה. בעיירה עצמה יש רחוב ראשי ארוך (היחיד עם אספלט בכל האיזור!), כיכר גדולה, כמה מסעדות, חנויות מזכרות והרבה סוכנויות תיירות לארגון טיולים. משיקולי אקולוגיה כל הטיולים מחייבים נוכחות מדריך ותיאום מראש. מסביב עשרות אופציות לינה, מהוסטלים לתרמילאים ועד מלונות מפנקים. אנחנו בחרנו במלון דירות מתוק, בחירה מבורכת בהתחשב במצאי המסעדות הלא ממש מלהיב שבעיירה. מנת הדגל ברוב המסעדות - בשר תנין. המצרכים במעט הסופרמרקטים שבעיירה גם לא היו משהו... אבל באמת שבתוך גן העדן הזה, הקולינריה היא חלק שולי של העניין.

במשך שבוע בילינו, בעזרתן של העובדות המקסימות מסוכנות התיירות איגרפה, בטיולים ורחצה בין מפלים, צפייה מקרוב קרוב בחיות מסוגים שונים (התאהבנו בדוב נמלים ובטוקאן!), רכיבה על סוסים, רפטינג ושיט אבובים, ביקור במערה שקרקעיתה אגם עם מי תכלת מדהימים והשיא - שנירקול בין מאות דגים וצמחי מים בתוך נהרות צלולים. את זה עשינו פעמיים, בשני נהרות שונים, אין מילים לתאר את היופי הזה. באמת שבמקרה של החופשה הזו, התמונות מתארות טוב יותר ממלים, אז כנסו לקישור הבא ותהנו. התמונות מהשנירקול צולמו במצלמה תת מימית ששכרנו.

http://picasaweb.google.com/dancygier/Bonito
וחוב קטן, פינת מונדיאל אחרונה אבל לצערינו לא ממש חביבה. במשחק רבע הגמר ששודר בברזיל בשעות הבוקר היינו בבוניטו. כל הפעילויות נסגרו למשך חצי יום. גם אם לא רצינו לצפות במשחק, לא היה משהו אחר לעשות. אז התלבשנו בבגדים הכי ירוקים וצהובים שיש לנו והצטרפנו לתושבי בוניטו ושאר התיירים לצפייה באחת המסעדות. ההתחלה היתה מלהיבה מאוד, עם גול לברזיל אחרי עשר דקות. במהלך המחצית השניה, הפרצופים סביבנו התחילו להתכרכם... ילד כבן תשע שישב בשולחן לידינו מרר בבכי, ושום דבר לא הרגיע אותו... ואת התוצאה הסופית כולם יודעים. 2- 1 להולנד, והחלום נגוז. נפרדנו ממיקון, קאקה, ג'וליו, לואיז פביאנו וכל החבר'ה. היה שקט ודממה ברחובות בוניטו. הגרוסמנים סיפרו שגם בפורטו אלגרה היה מצב דומה. התאוששות קלה נרשמה רק למחרת, לאחר ההפסד המביש עוד יותר של ארגנטינה לגרמניה...

שמינית הגמר ברזיל צ'ילה

הפעם כמעט ורק על המונדיאל... קשה להיות בברזיל ולא להתעניין באירוע הזה, כפי שכבר הבנתם.
משחק שמינית הגמר שודר פה בשעה שלוש וחצי בצהריים, מה שאומר סגירת העיר בערך משעה שתיים וחצי (הפועלים בבניין הסמוך ההולך ונבנה נעלמו כבר בשעה אחת ולא חזרו עד סוף היום...). בית הספר הסתיים בשעה שלוש במקום שלוש ורבע. חצי שעה לפני הבאתי לילדי הכיתה של יפעת עוגה לכבוד יום הולדתה הקרב ובא, בסימן ברזיל:

בני הכיתה התרשמו מאוד. לא נשאר פירור מהעוגה ומכמות מכובדת של בראוניז שהבאתי בנוסף. מייקל המורה מצא ביוטיוב סרטון של שיר יום הולדת שמח בעברית וניסה ללמד את ילדי הכיתה, לא כל כך בהצלחה. התפשרנו על הגרסא האנגלית והברזילאית תוך כדי כיבוי הנרות, ובהמשך שיר המונדיאל התנגן ברקע. נפרדנו בזריזות מהחברים והמורים (בית ספר מסתיים רשמית ביום ששי, אנחנו חותכים כבר מחר) ונסענו בהרכב מלא, כולל עודד שהצטרף, לראות את המשחק. החלטנו שהפעם נרחיק לכת, לא נראה בבית ונצטרף למקומיים. הנחנו שבכל הקניונים בעיר המשחק משודר על מסך גדול באיזור האוכל, כפי שראיתי במשחק הראשון. הנחה שהתבררה כשגויה... הגענו לקניון בשם איגוואטמי, אחד הטובים בעיר, וכבר בחניה משהו נראה חשוד. ריק מדי... נכנסנו פנימה, שקט ודממה... מהר מאוד הבנו (וגם ודאנו עם אחת העובדות הבודדות שהיו שם) שדוקא פה משום מה אין מסך. שינינו תכניות. נסענו בזריזות לבית קפה בשם Z cafe בו ידענו שמשדרים את המשחק. הגענו עשר דקות אחרי ההתחלה, ואין מקום לשבת. אבל, בבית קפה סמוך שנפתח לא מזמן עוד היה קצת מקום. נכנסנו, התיישבנו ונהננו מאוד מאוד. ממש חוויה תרבותית. המגשים על השולחנות נראו ככה

הזמנו אוכל, ובנוסף בהפסקה הוגש כיבוד לכל השולחנות ופחיות ריקות עטופות בצבעי ברזיל ובתוכן מרשרשים למיניהם.

הצטרפנו לשמחה בכל אחד משלושת הגולים וגם בסוף המשחק, מנפנפים בדגלים, מצפצפים בצפצפות למיניהן שהבאנו מהבית ומרשרשים עם הפחיות. צילמנו כל דבר שזז ואחת הברזילאיות ניגשה לשאול מה הסיפור שלנו. כששמעה שאנחנו מישראל התלהבה מאוד, שוב נפלנו על יהודיה... מדהים איך הם צצים בכל פינה... הבן שלה היה בארץ לשנת שירות, דיבר איתנו כמה מילים בעברית. הבחורה ליד גלי בתמונה הראשונה היא חברה שלו
http://picasaweb.google.com/dancygier/BrazilChile30

עודד הרוס. המשחק הבא, רבע הגמר, נגד הולנד... את המשחק הזה נראה במהלך החופשה בבוניטו, ברגשות מעורבים.

פסטיבל תיאטרון בובות בקנלה

מסתבר שברזיל בנוסף להיותה מעצמת כדורגל, היא גם מעצמת פסטיבלים. הברזילאים עם מלא שמחת חיים, חוגגים כל דבר ובכל הזדמנות. אנחנו בשמחה מצטרפים לחגיגות, והפעם פסטיבל תיאטרון בובות בעיירה החביבה קנלה, שעתיים נסיעה מפורטו אלגרה. במונחים ברזילאיים זו ממש החצר האחורית של העיר. הפסטיבל נמשך ארבעה ימים, היום יום אחרון, ולשמחתינו מזג האויר שהיה קר מאוד (4 מעלות בבוקר...) וגשום מאוד במהלך השבוע, השתנה לטובה. היה יום מקסים, שמשי וחם (25 מעלות!).

מתכונת הפסטיבל מזכירה את זו של פסטיבל הצגות הילדים המוצלח שבחיפה. הצגות בתשלום באולמות והצגות רחוב בחינם.

הגענו לקראת הצהריים, היישר לכיכר המרכזית בקנלה בה התקיימו מופעי הרחוב. בכל שעה עגולה מתחיל מופע, כל פעם בצד אחר של הכיכר. כסאות פלסטיק מפוזרים בכיכר וכל מי שרוצה לצפות לוקח כסא ומעביר לצד המתאים של הכיכר. הסדר מופתי בצורה מעוררת קנאה. צפינו בשלושה מופעים בזה אחר זה. האחרון היה המוצלח מביניהם, בסגנון קרקס. שני הראשונים מתאימים יותר להגדרה של תיאטרון בובות, אבל פחות הלהיבו אותנו.

תמונות מייצגות מהמופעים וקצת מהעיירה קנלה (קינמון בפורטוגזית...)

http://picasaweb.google.com/dancygier/BonecosCanela

הבנות לא וויתרו על הסעודה האהובה עליהן באיזור, סעודת פונדו. מתחילים בפונדו גבינה, אחר כך בשר ולקינוח שוקולד... טעים... כשסיימנו עם המופעים רוב המסעדות כבר היו סגורות, אבל הצלחנו להשתחל לאחת פתוחה, שהפתיעה בסגנון הפונדו שוקולד שלה. גם שוקולד חלב וגם שוקולד לבן. אהבנו!

ולסיום, שוב, פינת המונדיאל. ביום ששי התקיים המשחק השלישי של ברזיל, נגד פורטוגל, בשעה 11 שעון ברזיל. עודד עוד היה בארה"ב, בבית ספר הכריזו על יום רגיל עם הפסקה לשידור המשחק על מסך גדול בקפטריה. החלטנו לוותר ולעשות יום חופש לבנות. צפינו במשחק בבית עם כיבוד בצבעים המתאימים:

היה משעמם למדי, בלי שום גול... כשהסתיים, ציפינו לשמוע חגיגות ברחובות, בכל זאת ברזיל סיימה מקום ראשון בבית...(!), אבל כלום... שקט ודממה ברחובות. בהמשך היום הסבירו לנו שככה זה, הברזילאים שמחים רק כשיש גולים. שיהיה... מחר משחק שמינית הגמר נגד הכמעט שכנה צ'ילה. מחזיקים אצבעות!!

כמעט סוף שנה

לא יאומן איך הזמן רץ... עוד מעט אנחנו שנה פה!

סמסטר שני של שנת הלימודים כמעט ומסתיים. באופן רשמי סיום הלימודים יהיה בתאריך 2.7.2010. באופן מעשי בתור בית ספר אמריקאי שנמצא בברזיל, החוקים קצת מתגמשים בכל הקשור לפתיחת וסיום הסמסמטרים. הברזילאים נוטים להאריך את סיום החופשות, בעיקר את זו של הקיץ המקומי. בשבוע - שבועיים הראשונים של הסמסטר היו נוכחים בערך רבע מהתלמידים. הזרים, לעומת זאת, נוטים להקדים את תחילת החופשות ולברוח לארצות המוצא שלהם או לטיולים ביבשת קצת לפני הסיום הרשמי. לקח לנו זמן לקלוט את זה, אבל הפעם נצטרף למקדימים ובשבוע הבא נצא לחופשה משפחתית, בבוניטו שבברזיל. בבית הספר כבר רגילים לעניין ובשבועיים הראשונים והאחרונים של הסמסטר לא ממש מלמדים...

מנהג חביב בבית הספר, בסוף כל יום ששי מתקיימת אסיפה בהשתתפות כל התלמידים. ביום ששי האחרון התקיימה האסיפה הרשמית האחרונה לשנה זו. נפרדו במצגת ושירים מרגשים מהתלמידים שעוזבים ביניהם הגרוסמנים, לקסי חברה של גלי ועוד, ומהמורים שעוזבים ביניהם קרי שלימדה את נטע מתמטיקה וגיטרה (מה דעתכם על השילוב?)

בתמונה המורים שעוזבים מקבלים מתנת פרידה מההנהלה. קרי באמצע עם החולצה הירוקה.

בתחילת האסיפה מועדון הגיטרה של בית הספר, שנטע נמנית על בכירי המנגנות בו, הופיע בשלל שירים מקפיצים כמו I got the feeling ו - everybody dance now. לצערי הגעתי שתי דקות אחרי שזה הסתיים... הילדות דווחו על הנאה רבה. בהמשך מורי החטיבה והתיכון העניקו תעודות הערכה לתלמידים נבחרים. בין שלל התעודות שחולקו, קרי העניקה תעודה לנטע וקרלה, המורה לפורטוגזית לתלמידים זרים, העניקה תעודה לאופק.

הכתה של יפעת התאמנה כל השבוע על שיר המונדיאל, אבל עקב קוצר הזמן לא ביצעה אותו באסיפה.
מחר מתחילים ארבעה ימי בחינות סיום לתלמידי החטיבה והתיכון, בסגנון אוניברסיטה. באים רק למבחנים. שימו לב לשוס: תלמיד שהממוצע שלו בבחנים ובעבודות במקצוע מסוים הוא 90 ומעלה, פטור ממבחן הסיום. נטע פטורה מכל המבחנים!!! נטע - גאים בך מאוד!! ליפעת וגלי יש שבוע רגיל... לא נורא...

במסגרת הפרידות, נפרדנו במועדון הסריגה מג'ו לין האמריקאית (אמא של לקסי) ומקתרין הנוורבגית, ובמועדון היהודיות ממירב ומקלאודיה. קצת הסברים. מועדון הסריגה: מפגשי בוקר אחת לשבוע של הנשים הזרות שבעיר + מעט מקומיות (נכון לעכשיו אחת, אנה פאולה), כל פעם בבית אחר. נוסד על ידי דפי הישראלית שעזבה לפני כשנתיים. הרבה סריגה לא נעשית, בעיקר מפגש רעות חביב (אם כי לאחרונה תרמנו לבית חולים בעיר מספר מרשים למדי של ריבועי סריגה לצורך הכנת שמיכות). מועדון היהודיות, שם לא רשמי, כולל את נשות עובדי אלביט, את סימוני ואידה, יהודיות ברזילאיות מקסימות, ואת קלאודיה הארגנטינאית (לא יהודיה). פה אין לוחות זמנים רשמיים למפגשים, נפגשים כשמתחשק לבילויים בעיר ולחגוג יחד חגים, ימי הולדת, פרידות...

תמונות משתיים מהפרידות כאן:
http://picasaweb.google.com/dancygier/FarewellMeravAndClaudia#

ובלי קשר עוד כמה תמונות מיריד אמנות נחמד בו בילינו אתמול אחר הצהריים. עמוס בדוכנים מכל העולם, בעיקר מדרום אמריקה. אפילו מקומה של ישראל לא נפקד בין המציגים...

http://picasaweb.google.com/dancygier/Feiarte#

באחד הדוכנים מאורוגוואי המוכרת זיהתה שאנחנו דוברי עברית וסיפרה שהיתה לפני כמה שנים בשנת שליחות בארץ. אחרי שיחה נחמדה בפורטוגזית, ספרדית ועברית שנמשכה כמה דקות היא שלפה כרטיס ביקור, ליצירת קשר אם וכשנגיע לביקור במונטווידאו.

מחר היום הארוך ביותר בשנה בישראל והקצר ביותר פה... צבעי השלכת בעיר פשוט מקסימים!!!

עוד תמונות שצלמתי היום בבואה ויסטה, אחת השכונות היותר יפות שבעיר:

http://picasaweb.google.com/dancygier/Fall200610#

ואי אפשר לסיים בלי כמה מילים על המונדיאל... עוד משחק של ברזיל שהסתיים כצפוי בנצחון.

עודד עלה על טיסה לכיוון ארה"ב, עם קונקשן בסאו פאולו, בדיוק כאשר המשחק התחיל... חששות מהתיפקוד של הטייס עקב המשחק התבדו. המטוס נחת בשלום בסאו פאולו... עודד מסר שכל הצוות היה לבוש בבגדי צהוב - ירוק ונמסרו עדכונים כמעט און ליין על תוצאות המשחק. בנות המשפחה צפו במשחק בבית. זה נראה בערך ככה:

הכי כיף היה להסתכל דרך החלון אחרי כל אחד משלושת הגולים של ברזיל: צפצופים, זיקוקים, נפצים ושאר קולות... הצטרפנו גם אנחנו למרעישים, עם מגוון צפצפות בצבעי ברזיל שאספנו באירועים שונים. נופפנו בהתלהבות לילדה לא מוכרת שקיפצה וצפרה במרפסת בבנין מעבר לרחוב. צלמנו סרטון שלה ושל שאר הרעשים, אבל לא יצא משהו...

ברזיל צפון קוריאה

הבטחנו שיהיה המשך... העיר ממשיכה להתמלא בצבעי ירוק - צהוב בכל פינה, ממש יום העצמאות. אין גבול לרעיונות. את זה צלמתי היום בסופרמרקטנראה לי שבסוף החודש לא נוכל לראות יותר צבעי ירוק וצהוב... אבל בינתיים אנחנו עוד מתרגשים מהענין.

אתמול מירב ואני נסענו לבילוי של בוקר בסנטר, משוטטות בין חפצים ואנשים בצבעי ירוק וצהוב. שמחנו לראות שבככר הסמוכה לשוק התקינו מסכי ענק להקרנת המשחקים. לא נשארנו לראות, צריך לאסוף את הילדים מוקדם מבית הספר... כשעה לפני שהמשחק התחיל התנועה בעיר נהייתה עצבנית ביותר, בסופרמרקט שליד בית הספר תורי ענק... אנשים קונים פיצוחים לצפיה במשחק...

נטע נשארה לראות את המשחק עם חלק מילדי בית הספר, מועצת התלמידים ארגנה פינת ברזיל נחמדה לכבוד האירוע. יפעת הלכה אל עדן, שתיהן לא ממש התעניינו במשחק, עודד ועוד כמה ישראלים צפו במשחק בבית של יובל, ומי היה מאמין שדוקא אני, שהספורט הזה הוא לגמרי ממני והלאה, אתגלגל לראות את המשחק עם ברזילאים אותנטיים?

לגלי היה מפגש עם קלינאית תקשורת שהתחיל רבע שעה אחרי שהמשחק התחיל... בדקתי שלוש פעמים שהמפגש מתקיים למרות המשחק, וכן... הבחורה לא מתעניינת בכדורגל, אולי הברזילאית היחידה בסביבה... אז נסענו. נסיעה שבדרך כלל אורכת 20 דקות נמשכה פחות מחמש דקות. העיר בעוצר!!! אין מכוניות בכבישים, אין אנשים ברחובות, כל החנויות סגורות... יום הכיפורים! המקומות הפתוחים היחידים הם בתי קפה, מסעדות, פאבים וכו' בהם אנשים מתכנסים לראות את המשחק ביחד. השארתי את גלי במפגש ונכנסתי לקניון הסמוך לחוות קצת את החוויה. גם פה הכל נטוש. רק מאבטחים שלא הצליחו להשתחרר מהמשמרת שלהם, עומדים ובוהים בטלוויזיה הקרובה שהצליחו למצוא. אבל בקומת המזון המהיר עשרות אנשים. חלקם בבגדים בצבעים הנכונים, חלקם לא, כולם אוכלים, שותים ומסתכלים על מסך גדול שהותקן שם. הספקתי לראות את הגול הראשון שברזיל הבקיעו, אני מניחה שהצעקות והשמחה שהיו שם מזכירים מה שקורה בארץ במשחקי כדורגל... האמת, נחמד מאוד ושמח מאוד!

הספקתי להוציא את גלי מהמפגש ולהגיע לבית הספר כמה רגעים לפני שהסתיים המשחק ולצלם קצת את ילדי וצוות בית הספר צופים במשחק בצוותא, צבועים כמו אינדיאנים...

תמונות מחויות היום
http://picasaweb.google.com/dancygier/BrazilNorthKorea21#

ומכל הלב, אנחנו מאחלים לברזיל היקרה להמשיך ולנצח במשחקים, להעפיל לגמר וגם לנצח בו. אם זה יקרה, 200 מיליון ברזילאים יחגגו איתי יום הולדת עגול....

מונדיאל 2010

המונדיאל כבר כאן... כל העיר נצבעה בירוק, צהוב וקצת כחול. גם לפחות מתעניינים שבינינו באירוע קשה להתעלם מהאוירה החגיגית, וזה עוד אפילו לפני המשחק הראשון שבברזיל תשתתף בו, ביום שלישי הקרוב. אז המדינה הזו הולכת פשוט להעצר. מקומות העבודה יסגרו, בית הספר יסתיים מוקדם. קבלו ציטוט חלקי של ג'ף מנהל בית הספר:

It’s that time again. The World Cup is upon us. No other sporting event captures the world's imagination like this one. Every four years, the world slows down just a little to cheer for their nation team. The World Cup is a sporting event that is the most widely-viewed and followed in the world. The cumulative audience of all matches of the 2006 World Cup was estimated to be 26.29 billion. In Brazil, as in many countries, the World Cup games represent a sense of national pride. Most citizens take time to pause and watch their national team as they compete in this tournament. PAS is trying to best determine how to allow our students to enjoy this event without interrupting the educational process. Therefore, we would like you to note the following information:
On Tuesday June 15th Brazil competes at 3:30 p.m. In order to facilitate families being together to watch the game students will be dismissed 15 minutes early (3:00 p.m.) on this date
On Friday June 25th, Brazil competes at 11:00 a.m. This will be a “normal” school day in the morning and we will project the match on a large screen in the cafeteria

וציטוט נוסף מאת ליסה, מנהלת החטיבה והתיכון, ששינתה את מועדי בחינות הסיום בגלל לוח השידורים של המונדיאל:

The exam period for MS/HS exams was originally scheduled from June 22-25, 2010. Due to the World Cup Soccer game where Brazil plays Portugal, we have rescheduled the exam period slightly to include Monday, June 21 rather than Friday, June 25

היום יצאנו בבוקר לסנטר לקנות תלבושות לפסטה ג'ונינה (זו מהפוסט הקודם) וממש התמוגגנו מכל השטויות שנצבעו בצבעי הדגל: בלונים וסרטים בכל חנות אפשרית, בגדים כמובן, המוכרים בשוק עם כובעי צהוב - ירוק, האקווריומים של הדגים ומתקני המים של התוכים בחנות הדגים. גם סכיני גילוח בתחפושת ברזילאית... ואפילו תחתונים וחזיות:

וזה הצד השני של הדוכן:

עוד שטויות כאן:
http://picasaweb.google.com/dancygier/Mondial2010#

המשך יבוא...