שבוע עמוס ובסופו אלאדין

השבוע המחזמר אלאדין בהפקת בית הספר ובניצוחה של מיס לורי, המשוגעת לדבר, הגיע לישורת האחרונה. בימים שלישי, רביעי וחמישי כל הצוות (שכולל חוץ מאת נטע וגלי עוד כארבעים ילדים על הבמה, עוד כמה מאחורי הקלעים ושלל מורים לתגבורת) יצא מבית הספר שעה לפני סיום הלימודים לחזרות גנרליות באולם התיאטרון.  החזרות נמשכו עד השעה שבע בערב.... לא קל, אבל נראה שכולם היו שמחים ומרוצים, נהנו והאוירה היתה בסך הכל טובה. נטע הגיעה לכל אחת מהחזרות עמוסה בעוגיות תוצרת בית לכל המשתתפים (בראוניז, עוגיות שוקולד צ'יפס וכדורי שוקולד). תרומתי הצנועה להצגה, שהתקבלה בברכה ובתיאבון. כבר הבנתי בשנה שעברה שאין ביכולתי לעזור בתחומים אחרים. כדי להקשות על נטע וגלי את החיים קצת יותר, אדוארדו, אחראי הבניין בו אנו גרים, החליט דוקא בימים של החזרות לעשות טיפול למערכת המים המרכזית, טיפול שכנראה לא עשו מאז שהבניין נבנה ודרש השבתה מלאה של המערכת. בקשנו, התחננו, אולי יעשו את הטיפול עוד חודש כשכבר לא נהיה כאן... לא עזר. אז באנו כל ערב להתארח אצל משפחת שוורצמן, איזה מזל שהם גרים קרוב! וגם יש להם מקלחת נהדרת, ובאחד הערבים פגשנו את דדי, זוהר ודרור שהצטרפו השבוע לכוחותינו. ברוכים הבאים! היו ערבים נעימים, אבל ארוכים... בעיקר לגלי שלא רגילה ללכת לישון מאוחר. תיפקדה רוב השבוע על אדרנלין.

יפעת לא נטלה חלק בהפקת אלאדין, אבל גם עליה עבר שבוע לא פשוט, במהלכו היא ניסתה להתכונן למבחן בהיסטוריה של ברזיל. בפורטוגזית כמובן. לא פשוט בכלל.... ניסיתי כמיטב יכולתי לעזור, והאמת שהחומר הנלמד מאוד מעניין ולי היה ברובו חדש. מלכים ספרדים ופורטוגלים, כובשים הולנדים, קבוצות לוחמים מקומיות, אינדיאנים, הבהלה לזהב, יצור סוכר... סיפורי אלף לילה ולילה גרסת דרום אמריקה. מתוך עניין וכדי להבין טוב יותר על מה מדובר, הרחבתי את ידיעותי בתחום בעזרת ויקיפדיה באנגלית. בתור בילוי לשעות הפנאי זה אחלה, אבל בתור חומר למבחן, ועוד בפורטוגזית, קצת פחות. ביום ששי היה המבחן וכרגיל אצל יפעת, היא כנראה תקבל ציון הרבה יותר טוב ממה שנדמה לה.

ביום ששי בערב התקיימה הופעה ראשונה של אלאדין מול אולם מלא. עודד, יפעת ואני בין הצופים. היה מקסים!!! כולם הופיעו נהדר. אנחנו התרכזנו בעיקר בגלי, אבל נהנינו מהכל. התפאורה, המוזיקה כמובן, התלבושות המושקעות, הבדיחות של הג'יני שנראה כמו גרסא כחולה של טלאטביז, פרנסואה החינני בן כיתה של נטע בתפקיד אלדין, אליזה חברתה מכתה ח' היתה מצוינת בתור יאגו התוכי. היכרנו בעל פה את כל השירים, הם מתנגנים ומזדמרים אצלנו בבית ובאוטו כבר כמה חודשים, ובראשם
?Mr. Aladdin sir, what will your pleasure be
חברי הלהקה ישבו באולם בשורה הראשונה. בתמונה נטע על הבס מתכוננת להופעה.

חפשו את גלי בורוד בין המופיעים

השטיח, אלאדין, אבו הקוף והג'יני

יאגו התוכי, אלאדין, הסולטן ויסמין

רזול, אבו, ג'יני, יאגו וג'אפר

 מיס פטי, המורה של גלי, הפתיעה אותה בסיום ההופעה עם זר פרחים.

בשביל נטע וגלי זו חוויה נהדרת להיות שותפות להפקה שכזו ולנו גאווה גדולה. אילן ומאיה ישבו שתי שורות מאחורינו. אחרי שהסתיים השיר הראשון בו גלי הופיעה, מאיה התחילה לצעוק שהיא רוצה שגלי תחזור...
קצת סרטונים. בהמשך נקבל DVD שיערך על ידי צוות צילום מקצועי. יש סטנדרטים בבית הספר האמריקאי.

מישהו אפילו דאג לפרסם כתבה בעיתון המקומי, Zero Hora. אחד ההורים העשירים והמקושרים אולי?

בזמן שפה היינו עסוקים באגראבה, אי שם באיזור חיפה נחגגה מסיבת בת מצווה ששמענו שהיתה נהדרת לשתי ילדות מקסימות, שאם היינו בארץ אין ספק שהיינו משתתפים איתן בחגיגה. מזל טוב עינב ותמר!!!

ביום שבת היו שתי הופעות נוספות, וביניהן הפסקה לא מספיק ארוכה כדי לחזור הביתה, אבל מייגעת. שלחנו הפעם ספר ואייפוד עם גלי, שדיווחה על רגעי שעמום מאחורי הקלעים בין הריקודים. יש מחיר לתהילה... :) היא גם דיווחה על הצקות מצידה של בת כיתתה, לואיזה, מאחורי הקלעים וגם על הבמה. לואיזה נוהגת להכניס את ידה לפה, מתוך התרגשות אולי... ואחר כך גלי צריכה להחזיק לה את היד בריקודים. היו כמה רגעים משעשעים על הבמה, במהלכם שתיהן רבו זו עם זו אם להחזיק ידיים או לא. אני מקווה שרוב הקהל לא שם לב...

יפעת ואני החלטנו ברגע האחרון להצטרף לקהל הצופים של ההופעה האחרונה, בשבת בערב. ההופעה הזו היתה מוצלחת מאוד. לפני שהתחילה הספקנו לראות את גלי מאחורי הקלעים, מותשת ועייפה. נטע ישבה נינוחה בשורה הראשונה של האולם ופטפטה עם שאר המשתתפים הבוגרים של ההופעה.

הפעם לא נרשמו מריבות על החזקת ידיים עם לואיזה. גלי ביקשה ממנה (אני מקווה שבנימוס) לפני תחילת ההופעות של שבת שתמנע ממנהג הכנסת היד לפה. עם העליה לבמה האדרנלין חזר, וגלי נראתה שוב שמחה ומרוצה.

סיום הההופעה האחרונה היה מרגש, הרבה מחיאות כפיים, חיבוקים ונשיקות מכל הכיוונים וחגיגת יום הולדת למצ'יאס, נגן הגיטרה. בסיום נכנסתי לעזור לגלי המותשת לחזור לבגדי היומיום. לפני כן תמונה לסיום עם לאורה, חברתה של יפעת.

 

בדרך לחדרי ההלבשה התרשמתי מהקבוצה הגדולה של ילדי החטיבה והתיכון שעמלה על קיפול התפאורה מאחורי הקלעים.

ביציאה עמדו הדמויות הראשיות, עדיין בתחפושות, והצטלמו עם כל דורש על פי הוראתה של מיס לורי. הוליווד? שיהיה.... הנה גלי, כבר בלי התחפושת, עם פרנסואה עדיין בדמות אלאדין

אחרי ההופעה נסענו לארוחת ערב אצל מריו ומשפחתו. מריו עובד ב - AEL וגם לומד עברית עם המורה מיכל. כחצי שעה אחרי שהגענו גלי צנחה רצוצה על אחת הספות בסלון. אפילו הפיקניה הטעימה שמריו הכין לא אוששה אותה. את נטע כן. היום, אם גלי תתעורר עד הצהריים, אנחנו הולכות ביחד עם קלאודיה לצפות פעם שלישית ואחרונה במופע דיסני על הקרח שמגיע לפה אחת לשנה. לפי השמועה, הקטע הראשון במופע הוא עם דמויות של אלאדין.