כמעט סוף שנה

לא יאומן איך הזמן רץ... עוד מעט אנחנו שנה פה!

סמסטר שני של שנת הלימודים כמעט ומסתיים. באופן רשמי סיום הלימודים יהיה בתאריך 2.7.2010. באופן מעשי בתור בית ספר אמריקאי שנמצא בברזיל, החוקים קצת מתגמשים בכל הקשור לפתיחת וסיום הסמסמטרים. הברזילאים נוטים להאריך את סיום החופשות, בעיקר את זו של הקיץ המקומי. בשבוע - שבועיים הראשונים של הסמסטר היו נוכחים בערך רבע מהתלמידים. הזרים, לעומת זאת, נוטים להקדים את תחילת החופשות ולברוח לארצות המוצא שלהם או לטיולים ביבשת קצת לפני הסיום הרשמי. לקח לנו זמן לקלוט את זה, אבל הפעם נצטרף למקדימים ובשבוע הבא נצא לחופשה משפחתית, בבוניטו שבברזיל. בבית הספר כבר רגילים לעניין ובשבועיים הראשונים והאחרונים של הסמסטר לא ממש מלמדים...

מנהג חביב בבית הספר, בסוף כל יום ששי מתקיימת אסיפה בהשתתפות כל התלמידים. ביום ששי האחרון התקיימה האסיפה הרשמית האחרונה לשנה זו. נפרדו במצגת ושירים מרגשים מהתלמידים שעוזבים ביניהם הגרוסמנים, לקסי חברה של גלי ועוד, ומהמורים שעוזבים ביניהם קרי שלימדה את נטע מתמטיקה וגיטרה (מה דעתכם על השילוב?)

בתמונה המורים שעוזבים מקבלים מתנת פרידה מההנהלה. קרי באמצע עם החולצה הירוקה.

בתחילת האסיפה מועדון הגיטרה של בית הספר, שנטע נמנית על בכירי המנגנות בו, הופיע בשלל שירים מקפיצים כמו I got the feeling ו - everybody dance now. לצערי הגעתי שתי דקות אחרי שזה הסתיים... הילדות דווחו על הנאה רבה. בהמשך מורי החטיבה והתיכון העניקו תעודות הערכה לתלמידים נבחרים. בין שלל התעודות שחולקו, קרי העניקה תעודה לנטע וקרלה, המורה לפורטוגזית לתלמידים זרים, העניקה תעודה לאופק.

הכתה של יפעת התאמנה כל השבוע על שיר המונדיאל, אבל עקב קוצר הזמן לא ביצעה אותו באסיפה.
מחר מתחילים ארבעה ימי בחינות סיום לתלמידי החטיבה והתיכון, בסגנון אוניברסיטה. באים רק למבחנים. שימו לב לשוס: תלמיד שהממוצע שלו בבחנים ובעבודות במקצוע מסוים הוא 90 ומעלה, פטור ממבחן הסיום. נטע פטורה מכל המבחנים!!! נטע - גאים בך מאוד!! ליפעת וגלי יש שבוע רגיל... לא נורא...

במסגרת הפרידות, נפרדנו במועדון הסריגה מג'ו לין האמריקאית (אמא של לקסי) ומקתרין הנוורבגית, ובמועדון היהודיות ממירב ומקלאודיה. קצת הסברים. מועדון הסריגה: מפגשי בוקר אחת לשבוע של הנשים הזרות שבעיר + מעט מקומיות (נכון לעכשיו אחת, אנה פאולה), כל פעם בבית אחר. נוסד על ידי דפי הישראלית שעזבה לפני כשנתיים. הרבה סריגה לא נעשית, בעיקר מפגש רעות חביב (אם כי לאחרונה תרמנו לבית חולים בעיר מספר מרשים למדי של ריבועי סריגה לצורך הכנת שמיכות). מועדון היהודיות, שם לא רשמי, כולל את נשות עובדי אלביט, את סימוני ואידה, יהודיות ברזילאיות מקסימות, ואת קלאודיה הארגנטינאית (לא יהודיה). פה אין לוחות זמנים רשמיים למפגשים, נפגשים כשמתחשק לבילויים בעיר ולחגוג יחד חגים, ימי הולדת, פרידות...

תמונות משתיים מהפרידות כאן:
http://picasaweb.google.com/dancygier/FarewellMeravAndClaudia#

ובלי קשר עוד כמה תמונות מיריד אמנות נחמד בו בילינו אתמול אחר הצהריים. עמוס בדוכנים מכל העולם, בעיקר מדרום אמריקה. אפילו מקומה של ישראל לא נפקד בין המציגים...

http://picasaweb.google.com/dancygier/Feiarte#

באחד הדוכנים מאורוגוואי המוכרת זיהתה שאנחנו דוברי עברית וסיפרה שהיתה לפני כמה שנים בשנת שליחות בארץ. אחרי שיחה נחמדה בפורטוגזית, ספרדית ועברית שנמשכה כמה דקות היא שלפה כרטיס ביקור, ליצירת קשר אם וכשנגיע לביקור במונטווידאו.

מחר היום הארוך ביותר בשנה בישראל והקצר ביותר פה... צבעי השלכת בעיר פשוט מקסימים!!!

עוד תמונות שצלמתי היום בבואה ויסטה, אחת השכונות היותר יפות שבעיר:

http://picasaweb.google.com/dancygier/Fall200610#

ואי אפשר לסיים בלי כמה מילים על המונדיאל... עוד משחק של ברזיל שהסתיים כצפוי בנצחון.

עודד עלה על טיסה לכיוון ארה"ב, עם קונקשן בסאו פאולו, בדיוק כאשר המשחק התחיל... חששות מהתיפקוד של הטייס עקב המשחק התבדו. המטוס נחת בשלום בסאו פאולו... עודד מסר שכל הצוות היה לבוש בבגדי צהוב - ירוק ונמסרו עדכונים כמעט און ליין על תוצאות המשחק. בנות המשפחה צפו במשחק בבית. זה נראה בערך ככה:

הכי כיף היה להסתכל דרך החלון אחרי כל אחד משלושת הגולים של ברזיל: צפצופים, זיקוקים, נפצים ושאר קולות... הצטרפנו גם אנחנו למרעישים, עם מגוון צפצפות בצבעי ברזיל שאספנו באירועים שונים. נופפנו בהתלהבות לילדה לא מוכרת שקיפצה וצפרה במרפסת בבנין מעבר לרחוב. צלמנו סרטון שלה ושל שאר הרעשים, אבל לא יצא משהו...