אחרי יום האם ויום האב, הגיע גם תורו של יום הילד ב - 12 לאוקטובר. עוד סיבה למסיבה וליום חופש מבית הספר ומהעבודה. יצא ביום רביעי וחילק את השבוע לפעמיים יומיים קלילים.
יום הילד עבר בנעימים, מלווה בשמחה גדולה לנוכח החדשות המרגשות על שחרורו של גלעד שליט. בבוקר עודד ואני השכמנו קום לרכיבת אופניים בפארק. הבנות המשיכו לישון. נטע ויפעת בבית וגלי אצל קלאודיה, חברתה האיטלקיה. בצהריים יפעת נהנתה משיעור ציור מיוחד לכבוד יום הילד שהתקיים בסטודיו לאמנות שאליו היא הולכת לצייר מדי פעם (וגם גלי הלכה פעם אחת). לצערנו, לא על בסיס קבוע. שעות החוגים שם לא מסתדרות עם השעות של בית הספר.
יום הילד עבר בנעימים, מלווה בשמחה גדולה לנוכח החדשות המרגשות על שחרורו של גלעד שליט. בבוקר עודד ואני השכמנו קום לרכיבת אופניים בפארק. הבנות המשיכו לישון. נטע ויפעת בבית וגלי אצל קלאודיה, חברתה האיטלקיה. בצהריים יפעת נהנתה משיעור ציור מיוחד לכבוד יום הילד שהתקיים בסטודיו לאמנות שאליו היא הולכת לצייר מדי פעם (וגם גלי הלכה פעם אחת). לצערנו, לא על בסיס קבוע. שעות החוגים שם לא מסתדרות עם השעות של בית הספר.
גלי בילתה אחר הצהריים עם קלאודיה והוריה, באירוע שהתקיים במועדון הספורט união וחזרה שמחה ומרוצה, עמוסה בהפתעות בהן זכתה במשחקים השונים שהיו במקום.
עם הילדים החמודים שאני מלמדת ציינתי את יום הילד בשיעורים קצת שונים מהרגיל. לקבוצה אחת קניתי בביקור בארץ תמונות לצביעה עם חול צבעוני. זכה להצלחה גדולה!
כשהיינו בארץ, לא ידעתי שהשנה אני אלמד שתי קבוצות ולא הצטיידתי במספיק עודפים. עם הקבוצה החדשה, אותה התחלתי ללמד בספטמבר, שיחקנו בינגו. מתאים לנושא המספרים שסיימנו ללמוד לאחרונה. לשתי הקבוצות הבאתי עוגת שוקולד תוצרת בית, גווארנה להרטבת הגרון ושקיות עם ממתקים והפתעות שגלי עזרה לי להכין.
בתמונה הבנות החמודות מהקבוצה החדשה: ג'וליה, תאיזה, קימברלי, ביאנקה והתאומות לואיזה וג'וליה. חסר ריצ'רד, הנציג היחיד של הקבוצה.
אתמול, שבת שמשית ויפה. עודד וגלי בילו בבוקר ביום ספורט בבית הספר וחזרו מרוצים, למרות או אולי דוקא בגלל, מיעוט המשתתפים.
בהמשך היום נסענו לפסטיבל פרחים, שוב נעזרים במידע מחוברות ופלאיירים למיניהם. ביחד עם הנרי ויוליה הגענו לעיירונת בשם Ivoti, שחלפנו על פניה פעמים רבות בדרך לגרמדו וקנלה אבל אף פעם לא נכנסנו. הדרך אל הפסטיבל סומנה בשלטי עץ בצורת פרחים שהוצבו בצידי הכביש הראשי בעיירה שהתגלתה כחמודה להפליא, עם נוף ירוק מסביב ובתים יפים ומטופחים, כיאה לתושבים שרובם ממוצא גרמני. בקצה העיירה פארק לא גדול אך חביב מאוד, בו התקיים הפסטיבל. זהו מעין רחוב ובו שחזור של חיי המתיישבים הגרמנים בעבר. לכבוד הפסטיבל היה דוכן פרחים גדול ומסודר יפה וסביבו דוכנים נוספים למכירת מוצרי מזון שונים וקצת חפצי אמנות. כל המתחם מקושט ומסודר יפה, עם סידורי פרחים ועציצים בשלל צבעים.
נכנסנו גם למוזיאון קטן המדגים את החיים בעבר וראינו בו מטבח ישן עם ארגז קרח, מכונות כתיבה, מכונות תפירה, פטיפונים ושאר גרוטאות. בנוסף הוקמה במתחם במה עליה נגנה להקה חביבה מאחת העיירות הסמוכות. העברנו כשלוש שעות מהנות במקום (אם כי בחלקן הנוער קצת קיטר...), כולל ארוחת צהריים משביעה, עם תחושה כמעט אירופאית.
בהמשך, נסענו לראות מפל יפה בשם São Miguel הנמצא לא רחוק מאתר הפסטיבל ולסיום ביקרנו במבשלת קשאסה יפה בה טעמנו, קיבלנו הסברים על אופן היצור, וכמובן שגם רכשנו.
עוד תמונות מהבילוי היומי כאן.
אצלי כנראה השינוי הכי גדול. מתיזוז בין חמש מקומות עבודה שונים שנדחסו בשעות בהן הבנות היו במוסדות החינוך (איך עשיתי את זה...?!) זכיתי בשבע שעות חופשיות, חמש פעמים בשבוע. גם מינון עבודות הבית ירד פלאים עקב נוכחותה של פאולה בחיינו יומיים בשבוע. בדרך כלל השעות החופשיות האלו גורמות לעונג רב. מדי פעם מבצבצת תחושת סתמיות וגעגוע לפעילויות של מבוגרים שיש בהן תועלת (בשביל מה הזעתי שש שנים בטכניון...?). הידיעה שכל זה זמני מאזנת בין התחושות. אז איך מעבירים את הזמן? ספורט, שיעורי פורטוגזית, התנדבות בבית הספר (ספריה וקצת לימוד), הכרת העיר וסידורים, תכנון טיולים, מדי פעם התנסות קלה ביצירות למיניהן (עד כה ברזומה סריגה, הכנת מגנטים והכנת כרית. מינימלי.) ומפגשים עם בנות נוספות שהתגלגלו לפורטו אלגרה מרחבי העולם ונמצאות במצב דומה. כבר קראתם על מועדון הסריגה. היום בנות המועדון ואורחות נוספות התכנסו אצלינו לבוקר נעים של מפגש חברתי ויצירה, במהלכו קשטנו חולצות בשלל דוגמאות ויצירות, כל אחת כיד הדמיון הטובה עליה. קבלו את הנבחרת ואת היצירות. ממני והלאה בכיוון השעון:
