שבוע אחרון בפורטו אלגרה. סוף יוני, אמור להיות חורף, אבל שמיים כחולים מחייכים אלינו עם טמפרטורה של 25 מעלות. תענוג. סיום מוצלח. לעומת זאת התנועה בכבישים פחות מחייכת אלינו. המון פקקים, כבישים חסומים, עבודות בכביש בכל פינה בעיר...
אתמול הסתיים בית הספר. גלי התנחלה אצל חברתה קלאודיה. ישנה, אוכלת, מבלה. מנצלת רגעים אחרונים עם חברה טובה ובצדק לא רוצה להיות איתנו במלון. שתי החמודות האלו ליוו אחת את השניה שלוש שנים ויחסרו מאוד זו לזו. ברגעים אלו גלי חווה צפייה בחצי הגמר של גביע אירופה עם חובבי כדורגל איטלקים. נשמע חוויות בהמשך.
נטע ויפעת גם הן נענות לכל הזדמנות לברוח מהמלון. היום שתיהן בארוחות צ'ורסקו עם החברים מהכיתה ויפעת נשארת לישון אצל ג'וליה ונינה הכלבה המתוקתקת, בזמן שעודד ואני הולכים לארוחת ערב במסעדה שווה עם שלמה וחבורה גדולה מ - AEL.
במהלך השבוע הספקנו עוד כמה אירועי פרידה קטנים, וזה מתחיל להיות מעייף... אולי בכל זאת עדיף הקונספט של מפגש פרידה אחד גדול מכולם ביחד. בפעם הבאה.
ברשימת האירועים: ארוחת ערב לשלוש מבין הנשים הזרות שעוזבות/עזבו - אנה פאולה המכסיקנית, דאיבה הגרמניה ואני. רוב החברות לא יכלו להגיע, כל אחת מסיבותיה היא, ומספר הלא עוזבות שנכחו היה זהה למספר העוזבות...
לעודד עשו מפגש מרגש בעבודה בו נכחו כמעט כל עובדי החברה. נאומים של שלמה ועודד, אוכל, שתייה, מתנות והרבה מחמאות ונחת לעודד.
היום יום אחרון של עודד בעבודה, הצטרפתי לשעה קלה. נהניתי לראות את הבניין ההולך ונבנה לטובת הרחבת העסקים. לעודד חלק גדול מאוד בהקמתו. במקרה של תלונות עתידיות יש אל מי לפנות...
נפרדנו במתנות ודמעות מסימוני המורה לפורטוגזית, שהיתה לנו חברה טובה ותחסר מאוד ומעובדים נוספים בחברה.
הטחינה היא רק התוספת...
אתמול צ'ורסקו אחרון לכל הישראלים בהשתתפותינו, בסלון דה פסטה הנוח להפליא בבניין של הדס ואילן. פעם ראשונה ואחרונה שעודד מנצח פה על הצ'ורסקו. יצא טעים. פעם הבאה בארץ. שלחנו גריל ברזילאי קטן במכולה. לא אחראים לאיכות הבשר.
אתמול בבוקר נפרדתי מחבורת הנמרצות בהנהגת ג'ואו, איתן רקדתי במשך שנתיים. הן חמודות, נפלאות ומלאות שמחת חיים. מחפשות כל סיבה למסיבה וקיוו שנתארגן למסיבה אל תוך הלילה באחד הערבים. לי זה לא התאים. הספיק לי בזמן השיעור. הבאתי שלל עוגות שזכו לתשואות שיוליה ואני הכנו אצלה. זוהר ויוליה הצטרפו על תקן צלמות. יוליה היתה אחראית על סרטונים (לא מצורפים, יש גבול) וזוהר על הסטילס. צילמה יותר תמונות משיש לעודד ולי מהחתונה. חלקן לא לפרסום. העברתי לג'ואו מבעוד מועד רשימת שירים מועדפים. הוא התעלם ממנה לחלוטין ושם מה שהתחשק לו, לא הכל לטעמי. ברגע האחרון הצלחתי למנוע ממנו לשים שיר של מייקל ג'קסון. גם בזה יש גבול... למרות האכזבה הקלה מרפרטואר השירים, היה שמח, כיפי ומרגש. חלק מהבנות הגיעו בשלל תלבושות צבעוניות, כולן היו במצברוח נפלא, כמו שהן תמיד וכולם, בעיקר ג'ואו, התאמצו לגרום להדס ולי להיות מקדימה. הרגיש מוזר... בצעדי זחילה חזרנו כל פעם למקומינו הרגיל מאחור. קיבלתי גם מתנות וברכה מרגשת. השיעורים איתן היו סוג של חגיגה משמחת לב ונפש, והפרידה בהתאם. אני מאחלת לי ולכולם להגיע לגיל שלהן, חלקן בנות שבעים פלוס, עם מרץ וחיות כפי שיש להן.
מיד אחרי הריקודים, חגיגה נוספת בשיעור ספינינג, עם משתתפים אחרים, קצת לכבודי וקצת פסטה ג'ונינה. דניאל המורה בתלבושת של דחליל, כמו גם חלק מהמדוושים שלא את כולם הכרתי. בספינינג יש תחלופה גבוהה. גם כאן, הכנתי מבעוד מועד CD עם מוסיקה ומסרתי לדניאל, קיוויתי לשינוי מהטכנו השחוק האהוב עליו. גם הוא התעלם מהבחירות שלי באלגנטיות ושם מה שבא לו.
עוד פוסט אחד וסיימנו.........
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה