לפני כארבעה חודשים, קצת אחרי תחילת הסמסטר, הודיעה מיס לורי, מנהלת היסודי בבית הספר, על כוונתה להעלות מחזמר "הקוסם מארץ עוץ" בהשתתפות ילדי כיתות ב' - יב' שמעוניינים. נקבע מועד לאודישנים, וכבר מההתחלה העסק הריח מקצועי למדי. בהמשך הסתבר שהגברת העלתה לא מעט הופעות בסגנון בבתי ספר שונים ברחבי העולם בהם עבדה. כמעט כל התמונות במשרד שלה עוסקות בכך... סוג של תחביב.
לפני מועד האודישנים היתה לנטע התלבטות קלה האם לתרום את כישורי הדרמה מימי החוג של ניב לטובת העניין. ההתלבטות הסתיימה מהר מאוד כאשר התברר שמעבר למשחק, כל המשתתפים צריכים גם לשיר ומה שהכריע סופית את הכף היתה העובדה שיש להתחייב על הגעה לחזרות בימי שבת במשך כשלושה חודשים. לא בבית סיפרנו... במקום זאת נטע תרמה כישורי נגינה בגיטרה, והצטרפה לחברי להקת בית הספר לליווי מוזיקלי של המופע. החזרות של הלהקה היו בעיקר בשעות הלימודים. כאשר התקרב מועד המופע הצטרפו גם לחזרות בשבת ואחר הצהריים. מזה כמה שבועות נטע לא מפסיקה לזמזם בבית את רפרטואר שירי המחזמר. גם יפעת וגלי כבר יודעות את רוב השירים בעל פה... תרומה נוספת של נטע לעניין היתה השתתפות בהכנת העלון של המופע.
גם ההורים התבקשו לתת כתף. מלאת אמביציה הגעתי לפגישה של הורים מתנדבים עם מיס לורי. הפגישה, בה השתתפו שתי אמהות נוספות, לוותה בקצת דמעות אכזבה של מיס לורי שציפתה להענות גדולה בהרבה, והסתיימה מבחינתי בלא כלום כשהבנתי שהדרישות קצת גדולות עלי. כישורי האיפור/הכנת תלבושות/ניהול סאונד שלי לא משהו... בסופו של דבר נמצאו הורים מוכשרים ומתאימים ביותר לעניין. אליהם חברו מורים ומספר תלמידי חטיבה ותיכון שעזרו. התוצאה בהחלט מרשימה. כשלושים מילדי בית הספר העלו שתי הופעות מקסימות ומושקעות באולם תיאטרון בעיר. תוכלו לראות קצת בסירטונים ובתמונות.
תמונה אחרונה מרגעי הסיום בהם גם חברי הלהקה, נטע ביניהם, ועובדי הבמה למיניהם שבמהלך המופע היו מאחורי הקלעים, יצאו נרגשים אל הבמה.
מה עוד היה לנו בסוף שבוע?
ביום שבת עודד והבנות ויתרו עלי והסתדרו כמובן מצוין. רות ואני נסענו לסדנא בפארק הפסיפסים בעיירה Morro Reuter. בתכנית הרצאה בת כשעתיים מאת קלאודיה, האמנית בעלת המקום, ואחריה הדרכה מעשית ואפשרות לעבוד. אפשר גם להשאר לישון בצימרים במקום. ההרצאה היתה חביבה, עד כמה שהצלחנו להבין את הפורטוגזית. קצת על ההיסטוריה של הפסיפס ואמנים מרחבי העולם (מי אמר גאודי?) וקצת על הפסיפס בטבע - ג'ירפות, זברות, טיגריסים וכאלו. לקלאודיה יש חיבה גדולה לעבודות פסיפס עם מוטיב נחשים ועם מוטיב זיג -זג (בפורטוגזית ובשיא הרצינות, זיגיזגי). ההדרכה המעשית היתה קצת מאכזבת, אבל התוודאנו לסגנון עבודה שונה מזו של מורתנו הקשוחה שבפורטו אלגרה. ארבעה משתתפים נוספים, שלוש מורות ומורה מעיר סמוכה, היו עסוקים בעיקר באכילה ובריכולים על חבריהם לעבודה. רות ואני ניסינו לעבוד, וקצת הצלחנו.
עקב הקור העז ששרר בעיירת ההרים החמודה, ויתרנו על אופצית הלינה ולקראת אחר הצהריים המאוחרים עברנו להתחמם בבית קפה כיפי ומשם חזרנו לפורטו אלגרה שגם בה לא ממש חם, אבל יותר מחמש מעלות.
היום בילינו בשעות הצהריים שהיו יחסית חמימות בפארק גרמניה, יחד עם דפי, יואב וענבר. למרות השמש, אין מקום לטעויות. הסימן המובהק של החורף, כלבים בסוודרים, הגיע ובגדול.
עוד תמונות מהפארק (לא של כלבים) בקישור.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה