שבועיים חלפו מהחזרה מהטיול בארגנטינה וצ'ילה. החופש הגדול נמשך ומזג האויר מוזר ביותר. קיץ. רוב הזמן חם ודביק, אבל כמעט כל יום יורד גשם. לפעמים לזמן קצר, אבל יש גם ימים בהם כל הזמן מטפטף. בחדשות שומעים על שטפונות בריו ובסאו פאולו. פה פחות דרמטי, אבל בהחלט מתעתע. את השבוע הראשון לחזרתינו העברנו בעיקר בבית ובסבב מחלות. כל יום ילדה אחרת חלתה. אחרי שבוע כולן חזרו לאיתנן ואפשר היה לצאת קצת לבלות - סרטים, בריכה, קצת חברים וחברות שנמצאים בעיר ולא חולים. כמעט כולנו חשנו רצון עז לבלות בים, בכל זאת סוג של קיץ בברזיל. מחר סבא אולי וסבתא נעימה מגיעים אלינו לשבועיים וחצי. איתם כנראה שלא נגיע לים, אז החלטנו שנסע היום ויהי מה. קמנו בבוקר לשמיים אפורים, עד שסיימנו להתארגן כבר היה ממש מבול, אבל אותנו שום דבר לא יעצור. אפילו לא הקיטורים של נטע על כך שהערנו אותה מוקדם (עשר בבוקר) ושנוסעים לחוף מגעיל בגשם. האמת שהחופים הקרובים לפה (קרוב זה לפחות שעה נסיעה) הם באמת די מבאסים. שנה שעברה היינו באחד מהם שנקרא אימבה, והיה בו על הפנים. מים חומים, קצף יוצא מהים, חול מעצבן. היום החלטנו להשקיע עוד כמה דקות נסיעה והגענו לחוף שנקרא קפאו דה קנואס. גם בו המים חומים, אבל איכשהו היה בו הרבה יותר מוצלח. כשהגענו עוד טיפונת טיפטף אבל אחרי כמה דקות הפסיק, ונצלנו שלוש שעות יבשות לבילוי נעים בים. אפילו נטע הודתה תוך כדי ובסיום שהיא נהנית. בהתחלה היינו כמעט לבד בחוף, אחרי כשעה התחיל להתמלא באנשים ובמוכרים של שלל מאכלי ים ברזילאיים.
הספקנו לטייל קצת, לשחק בחול, לשחק מטקות
הכי כיף היה לשחזר טעמים מחופשת הקיץ של שנה שעברה בפלוריאנופוליס. מקלות גבינה מותכת עם אורגנו. זה טעים!
אחרי שלוש שעות התחיל מבול. תוך דקה לא נשאר אף אחד בחוף. ספוגי מים ומאוכזבים מכך שהבילוי נקטע באיבו, נסנו לאוטו וחזרנו בגשם השוטף לפורטו אלגרה. לסיכום - בילינו שלוש שעות בחוף הים, ועוד שלוש שעות בכבישים. אבל היה שווה!
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה