סוף שבוע ראשון עם סבא וסבתא עבר בשתי גיחות יומיות ליעדים יפים, מהנים ויחסית קרובים לפורטו אלגרה.
ביום שבת נסענו פחות משעה והגענו למקום מתוק ששמו פמפה ספארי. וכמו בכל ספארי, היתרון הגדול הוא שאין צורך לצאת מהאוטו. אפשר להשאר במזגן, לפתוח את החלון רק מדי פעם כשרוצים לצלם. כולם מרוצים. את פנינו קיבלו יענים ודומיהן בגדלים שונים, כולל ממש קטנטנים שגרמו לנו לשמחה גדולה.
יחד איתם הסתובבו גם שני עדרים גדולים של צבאים, עם נקודות ובלי נקודות. מקסימים!
וכמה צבאים נוספים מסוג שוכני הביצות, העליון צעיר ומתחתיו הבוגר יותר.
בהמשך נהננו מחיות נוספות ביניהן קופים, גמלים מוזרים עם שתי דבשות, הרבה קפיברות, ציפורים צבעוניות ומקסימות וסליחה לחיות ששכחתי.
תמונות נוספות אפשר לראות כאן.
בסיום הנסיעה, הגענו לפינה בה אפשר לצאת מהאוטו. במקום אגם גדול וסביבו הרבה דשא וצמחיה ושני כלובים גדולים עם תוכים בצבעים וגדלים רבים. סבא והבנות נהנו מאוד מאיסוף נוצות בשלל צבעים, עד שברגע אחד מבול עז הניס את החום, שזה טוב, אבל הרטיב את כולנו ואת הנוצות. רצנו להתחבא מפניו במחסה קרוב וכשראינו שעובר זמן והגשם לא נפסק, רצנו לאוטו ובזה סיימנו את הביקור. עצרנו לארוחת צהריים קלה במסעדה כיפית טובלת בירוק ומשקיפה על הר יפה, שבחצרה נולדו לפני עשרה ימים שלושה גורי כלבים מתוקים שהבנות נהנו להחזיק. ומשם חזרה לפורטו אלגרה לארוחת ערב טעימה יחד עם יוליה וסימוני, המורה לפורטוגזית. את הארוחה עודד ארגן בהשראת הסדרה מאסטר שף, שאותה ראינו באיחור מסוים (שלשום סיימנו לראות את כל הפרקים). בכל אופן, היה מצוין!
היום נסענו קצת יותר רחוק, שעה וחצי, והגענו לעיר נעימה בשם פרופיליה (לקוראים הותיקים השם אולי מוכר. אותו שם כמו החגיגות שתארנו בחודש ספטמבר.....). העיר מהווה חלק מאיזור היין של ריו גרנדה דו סול ובנוסף קראנו שהיא היצרנית מספר אחד בברזיל של פרי הקיוי. ראינו המוני כרמים מקסימים בכל פינה, אבל עצי קיוי הצלחנו לראות רק שניים.
בשולי העיר נמצא מפל בשם ונטוסו, עליו קיבלנו הרבה המלצות מדינה ושלמה. יחודו בכך שהוא נשפך מעל צוק גבוה שיוצר מעין מערה פתוחה. ניתן לטייל לצד הצוק, כך שבעצם הולכים מאחורי המפל ואפשר גם לרדת אל בריכה שנוצרת לרגלי המפל. הטיול כיפי ואל המראות מקסימים מצטרפת צמחיה יפה והמוני פרפרים שמוסיפים לאוירה הנעימה.
בקרבת המפל מנוצלים מי הנחל לטובת סחנה ברזילאי עממי שבו ניתן למצוא, מלבד מים לרחצה גם דשא, שולחנות קרן קיימת ועשרות מתקני צ'ורסקו. יום ראשון היום. כל תושבי הסביבה הגיעו לפינה החמודה הזו לבילוי שבהחלט מזכיר את סגנון הבילוי הישראלי הטיפוסי. העשן מיתמר וריח הסטקים והצלעות נישא באויר. בשיטת הצ'ורסקו הברזילאית אין צורך לנפנף, הגברים יכולים לשבת בנחת ורק לסובב מדי פעם את השיפודים. מחוץ לבשר, לא אוכלים כמעט כלום. אנחנו הסתפקנו בצעידה במים הקרירים, בעוד סבא וסבתא נחים בדשא על אחד מספסלי הקרן הקיימת.
פעילות אופציונלית נוספת באתר נשמור להזדמנות אחרת, אבל נהננו לראות.
אחרי הבילוי הנעים במפל היפה ובסביבתו, הסתובבנו קצת בעיר ובשוליה הכפריים והיפים, וחזרנו לארוחת ערב טעימה של תירס טרי שנקנה על אם הדרך היישר מהשדה ושאריות מהארוחה של אתמול. כאן תמונות נוספות.
