גם אחרי כמעט שלוש שנים בברזיל, למראות שכאלו לא ציפיתי
נסעתי לתומי בשעה שתיים בצהרים לבית הספר, מוקדם מהרגיל כדי לצפות במופע לכבוד יום האם בו השתתפו ילדי הגן וכיתות א' ו- ב'. אני לרוב נוסעת בדרך אחרת, אבל היא כבר כמה ימים חסומה. עוד סוג של חלמאות ברזילאית. כביש עם אבנים רעועות שבמקום להחליף אותו לאספלט, מחליפים בו את האבנים בתהליך שאורך כמה שבועות. אולי נזכה לסוע בו שוב לפני שנעזוב, אולי לא... מה שבטוח, החלמאות הזו מספקת פרנסה להרבה אנשים. גם זה משהו. אז נסעתי מסביב, דרך אחד הכבישים היותר ראשיים והופתעתי מעומס תנועה לא שגרתי, שנראה לי לא כל כך מתאים לשעה ובטח שלא התאים לי. לא נעים לאחר להופעה של ילדי בית הספר..... בתחילת הרחוב של בית הספר עמד לו המטוס הקטן והחמוד הזה וסביבו המוני אנשים. איזה מזל שזכרתי לקחת מצלמה להופעה. עצרתי קצת את התנועה, שכאמור גם ככה לא ממש זזה, תעדתי, ולו רק כדי להיות בטוחה שראיתי נכון. כמובן שאי אפשר היה להכנס עם האוטו לרחוב. איכשהו הגעתי בזמן להופעה, משועשעת מאוד, ושמעתי איזשהו הסבר לא ברור על כך שהמטוס שמש להעברה או משהו כזה.
ההופעה היתה חביבה - קצת שירים, קצת דקלומים באנגלית ובפורטוגזית, ובסיומה סיפרתי לבנות את אשר אירע והחלטנו לסוע לראות מה העניינים שם בפינת הרחוב. הגענו בדיוק בזמן. המטוס הועלה אחר כבוד למשאית ונסע לדרכו.
בקישור תוכלו לראות תמונות קצת יותר מקצועיות ומפורטות. מההסבר שהתלווה אליהן הבנתי שמדובר במטוס ישן שהצבא בקש להעביר משדה התעופה אל אחד מבתי הספר הצבאיים. משרד התחבורה אישר, אבל באמצע הדרך (בכניסה לרחוב של בית הספר...) נאלצו משום מה לשנות את התכניות, לעצור את המטוס, לפרק לו את הכנפיים, ורק אז להמשיך הלאה. את זה עשו בלי שום תיאום או הודעה מוקדמת. כדי שתושבי פורטו אלגרה ירגישו בנוח, בסוף הכתבה ציינו שאתמול בלילה בסאו פאולו תועדו מראות דומים.
הצפיה במטוס בדרך הביתה היוותה התחלה טובה לחגיגות יום ההולדת של גלי, יום לפני התאריך הרשמי. הצטרפו אלינו לנסיעה שלוש חברות מהכיתה: קלאודיה האיטלקיה, רבקה הספרדיה וג'וליה הברזילאית שהגיעה לכיתה בתחילת השנה. החלטנו הפעם ללכת על חגיגות צנועות במיוחד ונהננו מכל רגע. למרות הצניעות, גלי היתה מאוד נרגשת כל השבוע לקראת האירוע. התבטא בעיקר בנדודי שינה והשכמות מוקדמות. קלאודיה ורבקה חברות טובות של גלי שכבר בילו אצלנו הרבה בעבר. הטמפרמנט הים תיכוני עושה את שלו, והן מסתדרות ממש מצוין. ג'וליה משחקת איתן הרבה בהפסקות בבית הספר, אבל זהו ביקור ראשון שלה אצלינו. היא לא מדברת אנגלית כל כך טוב וכולן דיברו לכבודה בפורטוגזית. גם גלי. מסתבר שהיא יודעת פורטוגזית מצוין... הדירה מאוד מצאה חן בעיני ג'וליה. כשהיא נזכרה שאנחנו עוזבים בסוף שנת הלימודים, היא שאלה אם אנחנו מוכרים אותה.
פתחנו את הבילוי המרובע בזלילה של פנקייקים עם שלל תוספות.
אחרי הזלילה, צביעה של יציקות גבס בהשראת הדס שוורצמן שנתנה לי את הרעיון וגם השאילה הרבה תבניות נפלאות כתוספת למצאי הקיים אצלנו. הגבס הברזילאי התגלה, במפתיע, כמצוין והבנות צבעו במשך יותר משעה יותר מ - 3 ק"ג של גבס.
בהמשך מחפשים את המטמון, הרבה משחקים שהבנות המציאו לעצמן, הכנת כדורי שוקולד וטכס קטן של שירה ועוגה.
השיר הזה, שהגיע אחרי שיר יום ההולדת הרגיל, מדבר על נישואיה העתידיים של גלי שיתקיימו רק אם ג'רונימו יבחר בה. ג'רונימו, אחד הבנים היותר קולים בכיתה, הגיע בתחילת השנה מארגנטינה ומאז הפך לנושא שיחה מועדף על גלי. למרות זאת, יש לי תחושה שהחתונה הזו כנראה לא תתממש, אם כי מי יודע...
ג'וליה פרשה ראשונה, קלאודיה אחריה אבל הספיקה לאכול איתנו ארוחת ערב. שניצל ופתיתים. רבקה נשארה לישון.
מחר גלי תחגוג בחזרה עם כל חברי הצוות של המופע אלדין, כולל נטע שהצטרפה ללהקה המלווה. הכנתי היום הרבה עוגות... ביום שני מתוכנן עוד סשן עוגות בבית הספר בארוחת עשר, נכין עוד ושיהיה הרבה מזל טוב לגלי בת השמונה.
עוד תמונות כאן.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה