יום הכיפורים עבר כמעט ללא ציון מיוחד. בארוחת הערב ביום ששי נהננו ממרק עוף עם קרפעלך. ביום שבת, כמחווה לרכיבות האופניים הזכורות לטובה מכרמליה ביום הכיפורים, בחרנו באופצית הגלגלים הזו. היה נחמד.
היום נסענו קצת לראות ירוק וכפרים. נסיעה של כשעה וחצי הובילה אותנו לאיזור חמוד ויפה - עמק טקארי, במרכזו זורם נהר טקארי הרחב והשלו. אין הרבה מה לעשות באיזור הזה, אבל היה כיף ומטעין מצברים לראות את כל הירוק מסביב. שדות, גבעות, כפרים, גינות ירק, פרות וכבשים. בעזרת פלאיירים שנאספו בעבר בלשכות מודיעין שונות ברחבי פורטו אלגרה, ניסינו למצוא את מעט האטרקציות שיש בסביבה.
הגענו לאגם חביב lagoa do Harmonia. הדרך אליו ממש מקסימה, עם נוף נפלא. האגם עצמו חמוד ביותר, לא גדול, עם טיילת לכל אורכו. עשינו סיבוב בטיילת, נחנו קצת בדשא. סביבנו ממנגלים רבים, שומעים מוזיקה גאושית טיפוסית.
בדרך לאגם עצרנו במקום הזוי. בית בודד, בחצרו עשרות כלבים טריטוריאליים ונגריה בה יושב אדם חביב ומכין, משום מה, נעליים מעץ בדוגמת כפכפים הולנדיות, כשסביבו עשרות מכשירי רדיו ישנים. הוא כל כך התרגש כשחתמנו בספר האורחים שלו והוא קרא שאנחנו מישראל. לא נתן לנו ללכת. סיפר את כל קורותיו וקורות אבותיו הגרמנים שהגרו לברזיל. איכשהו הצלחנו לברוח משם, לא לפני שרכשנו נעל עץ למזכרת.
נקודות עצירה נוספות היו חוות יענים ומבשלת קשאסה וליקרים מסוגים שונים שנמצאת בתוך חווה מקושטת ויפה.
עד כאן, הפוסט המאה שלנו!
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה