כבר הבנו שפה בברזיל אוהבים לחגוג, וכל דבר הוא סיבה לחגיגה. גם תותים... למה לא? מדי פעם אנחנו שומעים על איזה פסטיבל הזוי שמתקיים לו אי שם, ולפעמים נוסעים לראות במה מדובר. בסך הכל רוב האירועים דומים למדי זה לזה. מתחם ענק שעומד שומם מרבית ימות השנה ומתעורר לחיים במהלך ימי הפסטיבל. דוכני אוכל, דוכני שמונצעס, קצת מוצגים שקשורים לנושא החגיגה, רחבה גדולה ובה במה עם תזמורת וריקודים. פסטיבל התותים המדובר התקיים בישוב בום פרינסיפיו, במרחק נסיעה של כשעה מפורטו אלגרה. היינו לפני שנה, בסתם סופשבוע בישוב הזה, שהוא בירת התותים של ריו גרנדה דו סול. היה שומם ונטוש. אתמול, בגלל הפסטיבל, אלפי אנשים גדשו את הרחובות, בקושי מצאנו מקום חנייה ובכניסה נוצר תור ארוך - ארוך לקופות. הברזילאים רואים תור, נעמדים ומחכים בסבלנות. אני הצטרפתי. עודד והבנות התקדמו קצת הלאה לבדוק מה העניינים ומצאו אחרי שני מטר שש קופות נוספות, באף אחת מהן לא היה תור, ממוקמות בתוך מבנה שצורתו תות ענק. תוך שנייה נרכשו כרטיסים ונכנסנו לארץ התותים הומת האנשים.
בכניסה קיבלו את פנינו שלוש עלמות חן חייכניות בתלבושת אדומה - ירוקה - לבנה.
לידן מבנה ובו תצוגה של כל זני התותים שמגדלים באיזור. לנו הכל נראה אותו הדבר. מקריאה בחוברת שחולקה במקום למדנו ש- 85 משפחות מהישוב מוצאות את פרנסתן מגידול 13 זנים שונים של תותים, בשלוש שיטות גידול (קונבנציונלית, אקולוגית וחצי הידרופונית). אנחנו, בכל מקרה, מאוד מרוצים מכך שבכל ימות השנה אפשר לקנות תותים בסופרים בפורטו אלגרה, ומודים על כך לחקלאי בום פרינסיפיו החרוצים.
העברנו קרוב לשלוש שעות בשיטוט בין הדוכנים השונים, קצת קניות, עמידה בתורים לרכישת מזון והתחרשות מהמוזיקה הרועשת של התזמורת, לצליליה רקדו עשרות זוגות.
הלהיט מבחינתינו היה דוכן בו מכרו קינוחים שונים מתותים. התור היה כמעט אינסופי אבל התוצרת טעימה, ונהנינו גם לראות את הנשים החביבות שעמלו מאחורי הדוכן על ההכנה.
בתיאבון!!
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה