חתולים בגן עדן

סוף סוף סופשבוע מקסים, שמשי, שמיים כחולים, אפילו חם!!

ביום שבת נסענו ביחד עם יוליה לעיירה החביבה, שכבר בילינו בה כמה פעמים -  Morro Reuter. הפעם ליעד שעוד לא כבשנו, מסעדת El Paradiso,  או בעברית גן העדן. במסעדה מזנון חופשי עם מבחר נאה של סלטים, תוספות וקינוחים ומלצר שעובר בין הסועדים עם נתחי בשר ועוף טעימים ועסיסיים שירדו ישר מהגריל. בסיום הארוחה, וכדי להוריד את האוכל, אפשר להזמין תה צמחים לבחירה מבין מגוון עשבים רעננים שזה עתה נקטפו מהגינה הסמוכה. טעים, כייפי ולא אופייני למסעדות בברזיל (למי שמתעקש, יש גם קפזיניו - קפה שחור מתוק שאנחנו לא ממש אוהבים). השולחן שלנו משך הרבה תשומת לב, בזכות השפה המוזרה. כל העובדים קרקרו סביבנו וניסו להבין מה אנחנו מדברים. בשלב התשלום בעל הבית הרהיב עוז ושאל וכששמע שאנחנו מישראל, התלהב וסיפר שהיה בארץ בביקור לפני כמה שנים. הצליח להפתיע אותנו. חוץ מהאוכל המוצלח, המקום הוא באמת סוג של גן עדן. בתוך מדשאה ענקית פזורים כסאות, שולחנות, כסאות נוח, בריכה, פינות משחקים לילדים, פסלי שלגיה ושבעת הגמדים עם שמותיהם בפורטוגזית. לשלגיה קוראים פה Branca de neve, לבנה של שלג. עוד במקום פרחים וחיות מסוגים שונים ומגוונים. המוני תרנגולות מטילות (אפשר לקנות ביצים במסעדה), טווסים, פסיון מדהים ועוד.

והשוס מבחינתינו - חתולים יפהפיים שגרמו לנו לגעגועים עזים למילקי הנשכח שלנו ולפרץ זיכרונות. החתולים שוכנים במעין "וילות" קטנות צמודות זו לזו. סוג של קוטג'ים טוריים. בכל אחת חדר ומרפסת, כל שלושה - ארבעה חתולים מאותו הסוג יחד, כולם גזעיים. בעל הבית סיפר שהחתולים משתתפים מדי פעם בפרסומות, ומוטסים לצורך כך לסאו פאולו... ממש חתולים סלבס!  בזמן שהמבוגרים התחרדנו בדשא, הבנות התמוגגו מלהסתכל על החתולים ולשחק איתם, חבל שהיה אפשר רק דרך הרשת של הוילות...

והנה החתול במגפיים. בצבע ריבת חלב, להגדרתה של יפעת, ועיניים כחולות מדהימות. ומעבר ליופי, יש גם אופי. הוא החתול שהכי התלהב מהמשחקים.

אחרי הבילוי הנעים בגן עדן, עברנו דרך יער הפסיפס הזכור לטוב. עודד ויוליה עוד לא היו בו. מסתבר שהוא בשיפוצים עכשיו, אבל נתנו לנו להיכנס לסיבוב מהיר. משם המשכנו לבית הקפה המקומי הזכור גם הוא לטוב ועליו מצאנו שלט "סגור". הסתפקנו בבית קפה אחר בסביבה עם עוגות ומאפים טובים, וקפה רע. בדרך חזרה דגמנו עוד כמה גלריות של אמנות. יש בעיירה ריכוז מפתיע למדי של אמנים וגלריות.

תמונות מהיום המוצלח כאן.

היום ניצלנו עוד יום שימשי לרכיבת אופניים משפחתית בפארק. פעילות אהובה עלינו מאוד, שכבר חודשים לא יצא לעשות (בארץ היינו בלי אופניים, פה היה קר מדי לפני ואחרי הביקור... הרבה תירוצים). היה תענוג וגם גלי, שבהתחלה קצת קיטרה, רכבה כמו גדולה ונהנתה. עד שהתגלה פנצ'ר חסר תקנה באחד הגלגלים באופניים שלה. גררנו את האופניים עד האוטו, ובדרך עצרנו לראות מה שכנראה אין סיכוי שנעשה עם האופניים שלנו, גם אם לא יהיה בהן פנצ'ר. מי רוצה לנסות?