São Francisco de Paula

חזרנו מארבעה ימים קסומים בארץ המפלים. שביעי לספטמבר הוא יום העצמאות הברזילאי, יצא היום, יום שלישי. הוספנו את יום שני גשר (רשמי בעבודה, בבית ספר לא) וארגנו לנו ולמשפחת קורש (דפי, סער, ענבר בן השש ויואב בן השלוש) חופשה מופלאה באתר טבע מדהים ביופיו. פארק שמונת המפלים, בקרבת עיירה חביבה בשם סאו פרנסיסקו דה פאולה, פחות משעתיים נסיעה מפורטו אלגרה. אם מקום כזה היה בארץ, הוא היה מלא עד אפס מקום כמעט בכל ימות השנה, ובמיוחד ביום העצמאות. ופה...? אם אין ים או כדורגל, לא מספיק אטרקטיבי. היינו כמעט לבדינו במקום המופלא הזה. אין מה לומר, אלוהים נותן אגוזים למי שאין לו שיניים... הרווחנו את כל הטבע והיופי הזה כמעט רק לנו וקיוינו למצוא דרך להעביר ולו חלק קטן ממנו לארץ. החופשה התחילה ביום שבת בבוקר בגשם סוחף, בנסיעה יפהפיה בין ערפילים, עד ההגעה לסאו פרנסיסקו דה פאולה. בעיירה רחוב ראשי אחד עם קצת פסלים, מסעדות וחנויות כולל חנות ספרים מקסימה ומלאת אוירה משולבת בחנות אמנות, כלי בית ושאר פיצ'יפקעס. בשולי העיירה אגם מתוק, מזכיר במעט אגמים באירופה. כשהגענו אליו השמיים התחילו להתבהר (ולשמחתינו נשארו ככה עד סוף החופשה!). יכולנו להנות מתחביב ידוע של הבנות שפה בברזיל כמעט לא מתאפשר, האכלת ברווזים.

ומשם, נסיעה קצרה עד לגן העדן הקרוי פארק שמונת המפלים. מתחם של כשבע בקתות עץ, במרכזן חדר אוכל ובניין נוסף ובו חדר משחקים ומטבח מרכזי ששימש אותנו לבידור של הנוער (ביליארד לבוגרות, צפיה ביובל המבולבל לצעירים...) והכנת ארוחות משובחות על טהרת השורסקו, על האש. בכל זאת יום העצמאות! המתחם נטוע בתוך נוף מדהים שכולו הרים, ואדיות ועצים ומהווה נקודת יציאה לטיולים רגליים, מסומנים כמעט כמו בארץ, שכל אחד מהם מוביל למפל מדהים אחר. מסלולי הטיול מקסימים, הצמחיה מסביב משגעת, מים זורמים מכל הכיוונים, מדי פעם יש גשרון עץ, מדרגות או סולמות. בגלל הגשמים שהיו עד הגעתנו, הדרכים היו בוציות וחלקלקות. חזרנו מהטיולים מאושרים ומלוכלכים ופה ושם חלקנו טבלנו איברים שונים בבוץ או במים. מצד שני, המפלים והנחלים היו שוצפים וקוצפים.

הספקנו בארבעת ימי החופשה לראות ארבעה מתוך שמונת המפלים. יש סיבה לחזור (אולי לבקתות, אולי לקמפינג הסמוך).

לגיוון נסענו אחרה"צ אחד לראות בעיירה מסיבת ריקודי גאושוס מקומית. הילדים סבלו, המבוגרים חלקם נהנו מהאותנטיות שבעניין. ביום אחר נסענו לטיול באיזור. התחלנו בסכר גדול שנקרא סכר סלטו והמשכנו לפארק המפל. פארק שיש בו רק מפל אחד - מאוד יפה, אבל גם אומגה בגובה 70 מטר, תלויה בין שמים וארץ מעל המפל והנהר. עוברים מצד אחד לשני בקרון קטנטן פתוח שרק שני אנשים נכנסים בו, וחוזרים חזרה באומגה. האמהות ויואב בן השלוש עסקו בתיעוד ובציפיה לאמיצים שבחבורה שירדו מהאומגה, כל אחד בתורו, עם עיניים נוצצות. היום הזה הסתיים בביקור קצר בקנלה וגרמדו, שתי עיירות שכבר קראתם עליהן לא מעט בבלוג שלנו, ובארוחת ערב מסכמת של - איך לא? - פונדו. ללקק את האצבעות. חזרנו באמצע הלילה, מותשים אך מרוצים, לבקתות העץ שלנו שהחסרון הכמעט יחיד שלהן הוא שהיה בהן קצת קר בלילות. היום, יומנו האחרון לחופשה, הוא כאמור יום העצמאות הברזילאי. אחרי טיול פרידה מאחד המפלים וקפה אחרון במטבח של הפארק נסענו לחפש מה עושים ברזילאים ביום העצמאות. ברחוב הראשי של סאו פרנסיסקו דה פאולה נתקלנו בהתקהלות והכנות למצעד. לא נשארנו לראות. המשכנו לעיר קרובה לפורטו אלגרה ושמה נובו המבורגו. העיר ידועה בתעשיית הנעליים שבה. יש בה עשרות מפעלי נעליים שחלקם מייצאים לכל העולם. שם גילינו איך חוגגים את יום העצמאות בברזיל. קונים נעליים! מזה כשבוע מתקיים במרכז הירידים של העיר פסטיבל נעליים. במתחם ענק מסודרים מאות ביתנים ובהם נעליים מכל הסוגים, הגדלים, הצבעים והמינים ובשלל מחירים. היו שם אלפי אנשים. חלקם עמדו בתורים כדי להכנס לביתנים של החברות היותר מבוקשות. דפי ואני הסתערנו על הביתנים, התעלמנו מאילו עם התורים, והצלחנו לקנות כמה מציאות נחמדות, בזמן שהאבות והילדים הצטופפו עם יתר ההמונים במתחם המזון. אנחנו מעדיפים את הגרסא הישראלית לחגיגות יום העצמאות. תהנו מהתמונות: http://www.youtube.com/watch?v=H3fvbosQbUs

וגם: http://picasaweb.google.com/dancygier/SaoFranciscoDePaula#