שמינית הגמר ברזיל צ'ילה

הפעם כמעט ורק על המונדיאל... קשה להיות בברזיל ולא להתעניין באירוע הזה, כפי שכבר הבנתם.
משחק שמינית הגמר שודר פה בשעה שלוש וחצי בצהריים, מה שאומר סגירת העיר בערך משעה שתיים וחצי (הפועלים בבניין הסמוך ההולך ונבנה נעלמו כבר בשעה אחת ולא חזרו עד סוף היום...). בית הספר הסתיים בשעה שלוש במקום שלוש ורבע. חצי שעה לפני הבאתי לילדי הכיתה של יפעת עוגה לכבוד יום הולדתה הקרב ובא, בסימן ברזיל:

בני הכיתה התרשמו מאוד. לא נשאר פירור מהעוגה ומכמות מכובדת של בראוניז שהבאתי בנוסף. מייקל המורה מצא ביוטיוב סרטון של שיר יום הולדת שמח בעברית וניסה ללמד את ילדי הכיתה, לא כל כך בהצלחה. התפשרנו על הגרסא האנגלית והברזילאית תוך כדי כיבוי הנרות, ובהמשך שיר המונדיאל התנגן ברקע. נפרדנו בזריזות מהחברים והמורים (בית ספר מסתיים רשמית ביום ששי, אנחנו חותכים כבר מחר) ונסענו בהרכב מלא, כולל עודד שהצטרף, לראות את המשחק. החלטנו שהפעם נרחיק לכת, לא נראה בבית ונצטרף למקומיים. הנחנו שבכל הקניונים בעיר המשחק משודר על מסך גדול באיזור האוכל, כפי שראיתי במשחק הראשון. הנחה שהתבררה כשגויה... הגענו לקניון בשם איגוואטמי, אחד הטובים בעיר, וכבר בחניה משהו נראה חשוד. ריק מדי... נכנסנו פנימה, שקט ודממה... מהר מאוד הבנו (וגם ודאנו עם אחת העובדות הבודדות שהיו שם) שדוקא פה משום מה אין מסך. שינינו תכניות. נסענו בזריזות לבית קפה בשם Z cafe בו ידענו שמשדרים את המשחק. הגענו עשר דקות אחרי ההתחלה, ואין מקום לשבת. אבל, בבית קפה סמוך שנפתח לא מזמן עוד היה קצת מקום. נכנסנו, התיישבנו ונהננו מאוד מאוד. ממש חוויה תרבותית. המגשים על השולחנות נראו ככה

הזמנו אוכל, ובנוסף בהפסקה הוגש כיבוד לכל השולחנות ופחיות ריקות עטופות בצבעי ברזיל ובתוכן מרשרשים למיניהם.

הצטרפנו לשמחה בכל אחד משלושת הגולים וגם בסוף המשחק, מנפנפים בדגלים, מצפצפים בצפצפות למיניהן שהבאנו מהבית ומרשרשים עם הפחיות. צילמנו כל דבר שזז ואחת הברזילאיות ניגשה לשאול מה הסיפור שלנו. כששמעה שאנחנו מישראל התלהבה מאוד, שוב נפלנו על יהודיה... מדהים איך הם צצים בכל פינה... הבן שלה היה בארץ לשנת שירות, דיבר איתנו כמה מילים בעברית. הבחורה ליד גלי בתמונה הראשונה היא חברה שלו
http://picasaweb.google.com/dancygier/BrazilChile30

עודד הרוס. המשחק הבא, רבע הגמר, נגד הולנד... את המשחק הזה נראה במהלך החופשה בבוניטו, ברגשות מעורבים.

פסטיבל תיאטרון בובות בקנלה

מסתבר שברזיל בנוסף להיותה מעצמת כדורגל, היא גם מעצמת פסטיבלים. הברזילאים עם מלא שמחת חיים, חוגגים כל דבר ובכל הזדמנות. אנחנו בשמחה מצטרפים לחגיגות, והפעם פסטיבל תיאטרון בובות בעיירה החביבה קנלה, שעתיים נסיעה מפורטו אלגרה. במונחים ברזילאיים זו ממש החצר האחורית של העיר. הפסטיבל נמשך ארבעה ימים, היום יום אחרון, ולשמחתינו מזג האויר שהיה קר מאוד (4 מעלות בבוקר...) וגשום מאוד במהלך השבוע, השתנה לטובה. היה יום מקסים, שמשי וחם (25 מעלות!).

מתכונת הפסטיבל מזכירה את זו של פסטיבל הצגות הילדים המוצלח שבחיפה. הצגות בתשלום באולמות והצגות רחוב בחינם.

הגענו לקראת הצהריים, היישר לכיכר המרכזית בקנלה בה התקיימו מופעי הרחוב. בכל שעה עגולה מתחיל מופע, כל פעם בצד אחר של הכיכר. כסאות פלסטיק מפוזרים בכיכר וכל מי שרוצה לצפות לוקח כסא ומעביר לצד המתאים של הכיכר. הסדר מופתי בצורה מעוררת קנאה. צפינו בשלושה מופעים בזה אחר זה. האחרון היה המוצלח מביניהם, בסגנון קרקס. שני הראשונים מתאימים יותר להגדרה של תיאטרון בובות, אבל פחות הלהיבו אותנו.

תמונות מייצגות מהמופעים וקצת מהעיירה קנלה (קינמון בפורטוגזית...)

http://picasaweb.google.com/dancygier/BonecosCanela

הבנות לא וויתרו על הסעודה האהובה עליהן באיזור, סעודת פונדו. מתחילים בפונדו גבינה, אחר כך בשר ולקינוח שוקולד... טעים... כשסיימנו עם המופעים רוב המסעדות כבר היו סגורות, אבל הצלחנו להשתחל לאחת פתוחה, שהפתיעה בסגנון הפונדו שוקולד שלה. גם שוקולד חלב וגם שוקולד לבן. אהבנו!

ולסיום, שוב, פינת המונדיאל. ביום ששי התקיים המשחק השלישי של ברזיל, נגד פורטוגל, בשעה 11 שעון ברזיל. עודד עוד היה בארה"ב, בבית ספר הכריזו על יום רגיל עם הפסקה לשידור המשחק על מסך גדול בקפטריה. החלטנו לוותר ולעשות יום חופש לבנות. צפינו במשחק בבית עם כיבוד בצבעים המתאימים:

היה משעמם למדי, בלי שום גול... כשהסתיים, ציפינו לשמוע חגיגות ברחובות, בכל זאת ברזיל סיימה מקום ראשון בבית...(!), אבל כלום... שקט ודממה ברחובות. בהמשך היום הסבירו לנו שככה זה, הברזילאים שמחים רק כשיש גולים. שיהיה... מחר משחק שמינית הגמר נגד הכמעט שכנה צ'ילה. מחזיקים אצבעות!!

כמעט סוף שנה

לא יאומן איך הזמן רץ... עוד מעט אנחנו שנה פה!

סמסטר שני של שנת הלימודים כמעט ומסתיים. באופן רשמי סיום הלימודים יהיה בתאריך 2.7.2010. באופן מעשי בתור בית ספר אמריקאי שנמצא בברזיל, החוקים קצת מתגמשים בכל הקשור לפתיחת וסיום הסמסמטרים. הברזילאים נוטים להאריך את סיום החופשות, בעיקר את זו של הקיץ המקומי. בשבוע - שבועיים הראשונים של הסמסטר היו נוכחים בערך רבע מהתלמידים. הזרים, לעומת זאת, נוטים להקדים את תחילת החופשות ולברוח לארצות המוצא שלהם או לטיולים ביבשת קצת לפני הסיום הרשמי. לקח לנו זמן לקלוט את זה, אבל הפעם נצטרף למקדימים ובשבוע הבא נצא לחופשה משפחתית, בבוניטו שבברזיל. בבית הספר כבר רגילים לעניין ובשבועיים הראשונים והאחרונים של הסמסטר לא ממש מלמדים...

מנהג חביב בבית הספר, בסוף כל יום ששי מתקיימת אסיפה בהשתתפות כל התלמידים. ביום ששי האחרון התקיימה האסיפה הרשמית האחרונה לשנה זו. נפרדו במצגת ושירים מרגשים מהתלמידים שעוזבים ביניהם הגרוסמנים, לקסי חברה של גלי ועוד, ומהמורים שעוזבים ביניהם קרי שלימדה את נטע מתמטיקה וגיטרה (מה דעתכם על השילוב?)

בתמונה המורים שעוזבים מקבלים מתנת פרידה מההנהלה. קרי באמצע עם החולצה הירוקה.

בתחילת האסיפה מועדון הגיטרה של בית הספר, שנטע נמנית על בכירי המנגנות בו, הופיע בשלל שירים מקפיצים כמו I got the feeling ו - everybody dance now. לצערי הגעתי שתי דקות אחרי שזה הסתיים... הילדות דווחו על הנאה רבה. בהמשך מורי החטיבה והתיכון העניקו תעודות הערכה לתלמידים נבחרים. בין שלל התעודות שחולקו, קרי העניקה תעודה לנטע וקרלה, המורה לפורטוגזית לתלמידים זרים, העניקה תעודה לאופק.

הכתה של יפעת התאמנה כל השבוע על שיר המונדיאל, אבל עקב קוצר הזמן לא ביצעה אותו באסיפה.
מחר מתחילים ארבעה ימי בחינות סיום לתלמידי החטיבה והתיכון, בסגנון אוניברסיטה. באים רק למבחנים. שימו לב לשוס: תלמיד שהממוצע שלו בבחנים ובעבודות במקצוע מסוים הוא 90 ומעלה, פטור ממבחן הסיום. נטע פטורה מכל המבחנים!!! נטע - גאים בך מאוד!! ליפעת וגלי יש שבוע רגיל... לא נורא...

במסגרת הפרידות, נפרדנו במועדון הסריגה מג'ו לין האמריקאית (אמא של לקסי) ומקתרין הנוורבגית, ובמועדון היהודיות ממירב ומקלאודיה. קצת הסברים. מועדון הסריגה: מפגשי בוקר אחת לשבוע של הנשים הזרות שבעיר + מעט מקומיות (נכון לעכשיו אחת, אנה פאולה), כל פעם בבית אחר. נוסד על ידי דפי הישראלית שעזבה לפני כשנתיים. הרבה סריגה לא נעשית, בעיקר מפגש רעות חביב (אם כי לאחרונה תרמנו לבית חולים בעיר מספר מרשים למדי של ריבועי סריגה לצורך הכנת שמיכות). מועדון היהודיות, שם לא רשמי, כולל את נשות עובדי אלביט, את סימוני ואידה, יהודיות ברזילאיות מקסימות, ואת קלאודיה הארגנטינאית (לא יהודיה). פה אין לוחות זמנים רשמיים למפגשים, נפגשים כשמתחשק לבילויים בעיר ולחגוג יחד חגים, ימי הולדת, פרידות...

תמונות משתיים מהפרידות כאן:
http://picasaweb.google.com/dancygier/FarewellMeravAndClaudia#

ובלי קשר עוד כמה תמונות מיריד אמנות נחמד בו בילינו אתמול אחר הצהריים. עמוס בדוכנים מכל העולם, בעיקר מדרום אמריקה. אפילו מקומה של ישראל לא נפקד בין המציגים...

http://picasaweb.google.com/dancygier/Feiarte#

באחד הדוכנים מאורוגוואי המוכרת זיהתה שאנחנו דוברי עברית וסיפרה שהיתה לפני כמה שנים בשנת שליחות בארץ. אחרי שיחה נחמדה בפורטוגזית, ספרדית ועברית שנמשכה כמה דקות היא שלפה כרטיס ביקור, ליצירת קשר אם וכשנגיע לביקור במונטווידאו.

מחר היום הארוך ביותר בשנה בישראל והקצר ביותר פה... צבעי השלכת בעיר פשוט מקסימים!!!

עוד תמונות שצלמתי היום בבואה ויסטה, אחת השכונות היותר יפות שבעיר:

http://picasaweb.google.com/dancygier/Fall200610#

ואי אפשר לסיים בלי כמה מילים על המונדיאל... עוד משחק של ברזיל שהסתיים כצפוי בנצחון.

עודד עלה על טיסה לכיוון ארה"ב, עם קונקשן בסאו פאולו, בדיוק כאשר המשחק התחיל... חששות מהתיפקוד של הטייס עקב המשחק התבדו. המטוס נחת בשלום בסאו פאולו... עודד מסר שכל הצוות היה לבוש בבגדי צהוב - ירוק ונמסרו עדכונים כמעט און ליין על תוצאות המשחק. בנות המשפחה צפו במשחק בבית. זה נראה בערך ככה:

הכי כיף היה להסתכל דרך החלון אחרי כל אחד משלושת הגולים של ברזיל: צפצופים, זיקוקים, נפצים ושאר קולות... הצטרפנו גם אנחנו למרעישים, עם מגוון צפצפות בצבעי ברזיל שאספנו באירועים שונים. נופפנו בהתלהבות לילדה לא מוכרת שקיפצה וצפרה במרפסת בבנין מעבר לרחוב. צלמנו סרטון שלה ושל שאר הרעשים, אבל לא יצא משהו...

ברזיל צפון קוריאה

הבטחנו שיהיה המשך... העיר ממשיכה להתמלא בצבעי ירוק - צהוב בכל פינה, ממש יום העצמאות. אין גבול לרעיונות. את זה צלמתי היום בסופרמרקטנראה לי שבסוף החודש לא נוכל לראות יותר צבעי ירוק וצהוב... אבל בינתיים אנחנו עוד מתרגשים מהענין.

אתמול מירב ואני נסענו לבילוי של בוקר בסנטר, משוטטות בין חפצים ואנשים בצבעי ירוק וצהוב. שמחנו לראות שבככר הסמוכה לשוק התקינו מסכי ענק להקרנת המשחקים. לא נשארנו לראות, צריך לאסוף את הילדים מוקדם מבית הספר... כשעה לפני שהמשחק התחיל התנועה בעיר נהייתה עצבנית ביותר, בסופרמרקט שליד בית הספר תורי ענק... אנשים קונים פיצוחים לצפיה במשחק...

נטע נשארה לראות את המשחק עם חלק מילדי בית הספר, מועצת התלמידים ארגנה פינת ברזיל נחמדה לכבוד האירוע. יפעת הלכה אל עדן, שתיהן לא ממש התעניינו במשחק, עודד ועוד כמה ישראלים צפו במשחק בבית של יובל, ומי היה מאמין שדוקא אני, שהספורט הזה הוא לגמרי ממני והלאה, אתגלגל לראות את המשחק עם ברזילאים אותנטיים?

לגלי היה מפגש עם קלינאית תקשורת שהתחיל רבע שעה אחרי שהמשחק התחיל... בדקתי שלוש פעמים שהמפגש מתקיים למרות המשחק, וכן... הבחורה לא מתעניינת בכדורגל, אולי הברזילאית היחידה בסביבה... אז נסענו. נסיעה שבדרך כלל אורכת 20 דקות נמשכה פחות מחמש דקות. העיר בעוצר!!! אין מכוניות בכבישים, אין אנשים ברחובות, כל החנויות סגורות... יום הכיפורים! המקומות הפתוחים היחידים הם בתי קפה, מסעדות, פאבים וכו' בהם אנשים מתכנסים לראות את המשחק ביחד. השארתי את גלי במפגש ונכנסתי לקניון הסמוך לחוות קצת את החוויה. גם פה הכל נטוש. רק מאבטחים שלא הצליחו להשתחרר מהמשמרת שלהם, עומדים ובוהים בטלוויזיה הקרובה שהצליחו למצוא. אבל בקומת המזון המהיר עשרות אנשים. חלקם בבגדים בצבעים הנכונים, חלקם לא, כולם אוכלים, שותים ומסתכלים על מסך גדול שהותקן שם. הספקתי לראות את הגול הראשון שברזיל הבקיעו, אני מניחה שהצעקות והשמחה שהיו שם מזכירים מה שקורה בארץ במשחקי כדורגל... האמת, נחמד מאוד ושמח מאוד!

הספקתי להוציא את גלי מהמפגש ולהגיע לבית הספר כמה רגעים לפני שהסתיים המשחק ולצלם קצת את ילדי וצוות בית הספר צופים במשחק בצוותא, צבועים כמו אינדיאנים...

תמונות מחויות היום
http://picasaweb.google.com/dancygier/BrazilNorthKorea21#

ומכל הלב, אנחנו מאחלים לברזיל היקרה להמשיך ולנצח במשחקים, להעפיל לגמר וגם לנצח בו. אם זה יקרה, 200 מיליון ברזילאים יחגגו איתי יום הולדת עגול....

Usina do Gasômetro

אתמול אחר הצהרים היה נעים למרות החורף ויחד עם עדן גרוסמן יצאנו לבלות ב - Usina do Gasômetro שעל גדות אגם הגואיבה. מבנה ישן של תחנת כוח שהוסב למוזיאון עם תערוכות אמנות מתחלפות. בתוך הארובה לשעבר יש קיוסק קטן. כמו הרבה מקומות בברזיל הפוטנציאל ענק, הביצוע קצת פחות... בכיף היה אפשר לארגן שם בית קפה ברמה, לשים כסאות ברחבה ליד... אולי פעם זה יקרה. בינתיים בקיוסק אין כמעט כלום וברחבה יש דוכני פופקורן, צ'ורוס, תירס ושאר מאכלי רחוב ובמה קטנה להופעות. בהמשך פינה נחמדה עם דוכנים וטיילת ארוכה לאורך האגם, שגם היא היתה יכולה להיות מטופחת הרבה יותר, אבל זה מה יש... הנוף בכל מקרה יפה, והאוירה נחמדה.

עודד התגעגע לפוזת המטאטא... כן, גלי לומדת לרכב על אופניים בלי גלגלי עזר!

ראינו את הכלבים הכי קטנים עם התלבושות הכי הזויות בעיר, העיקר שהקולרים תואמים...

עודד ואני נהננו ממשקה חורפי ושמו quentão, בתרגום לעברית - חם מאוד. יין אדום מחומם עם סוכר, קנמון ועוד תבלינים. טעים... המוכרת מאוד התרגשה כשצלמתי אותה מוזגת בשבילנו את המשקה

בהמשך טיפסנו על גג המבנה לראות את הנוף מלמעלה, הצצנו בתערוכת צילומים בפנים, והכי כיף היה כשהתחילה על הבמה הופעה של להקה נחמדה, מלווה במתופפים מדליקים. לא היה לנו מושג שזה הולך לקרות, אבל זה היה יופי. רפטואר של שירים מוכרים באנגלית ושירים פחות מוכרים, לנו לפחות, בפורטוגזית (אני דוקא כן הכרתי חלק מהשירים משיעורי הריקודים!). כמובן שמקומם של הפריטים הירוקים - צהובים לרגל גביע העולם בכדורגל לא נפקד

עוד תמונות, וגם תמונות של נטע ואופק שהכינו בבית ספר פוסטר ברזילאי על המונדיאל

http://picasaweb.google.com/dancygier/UsinaDoGasometro#

מונדיאל 2010

המונדיאל כבר כאן... כל העיר נצבעה בירוק, צהוב וקצת כחול. גם לפחות מתעניינים שבינינו באירוע קשה להתעלם מהאוירה החגיגית, וזה עוד אפילו לפני המשחק הראשון שבברזיל תשתתף בו, ביום שלישי הקרוב. אז המדינה הזו הולכת פשוט להעצר. מקומות העבודה יסגרו, בית הספר יסתיים מוקדם. קבלו ציטוט חלקי של ג'ף מנהל בית הספר:

It’s that time again. The World Cup is upon us. No other sporting event captures the world's imagination like this one. Every four years, the world slows down just a little to cheer for their nation team. The World Cup is a sporting event that is the most widely-viewed and followed in the world. The cumulative audience of all matches of the 2006 World Cup was estimated to be 26.29 billion. In Brazil, as in many countries, the World Cup games represent a sense of national pride. Most citizens take time to pause and watch their national team as they compete in this tournament. PAS is trying to best determine how to allow our students to enjoy this event without interrupting the educational process. Therefore, we would like you to note the following information:
On Tuesday June 15th Brazil competes at 3:30 p.m. In order to facilitate families being together to watch the game students will be dismissed 15 minutes early (3:00 p.m.) on this date
On Friday June 25th, Brazil competes at 11:00 a.m. This will be a “normal” school day in the morning and we will project the match on a large screen in the cafeteria

וציטוט נוסף מאת ליסה, מנהלת החטיבה והתיכון, ששינתה את מועדי בחינות הסיום בגלל לוח השידורים של המונדיאל:

The exam period for MS/HS exams was originally scheduled from June 22-25, 2010. Due to the World Cup Soccer game where Brazil plays Portugal, we have rescheduled the exam period slightly to include Monday, June 21 rather than Friday, June 25

היום יצאנו בבוקר לסנטר לקנות תלבושות לפסטה ג'ונינה (זו מהפוסט הקודם) וממש התמוגגנו מכל השטויות שנצבעו בצבעי הדגל: בלונים וסרטים בכל חנות אפשרית, בגדים כמובן, המוכרים בשוק עם כובעי צהוב - ירוק, האקווריומים של הדגים ומתקני המים של התוכים בחנות הדגים. גם סכיני גילוח בתחפושת ברזילאית... ואפילו תחתונים וחזיות:

וזה הצד השני של הדוכן:

עוד שטויות כאן:
http://picasaweb.google.com/dancygier/Mondial2010#

המשך יבוא...

Festa Junina

Festa Junina - מסיבת חודש יוני, עוד סיבה למסיבה בברזיל... ההסבר שקבלנו לחג הזה מזכיר שילוב של שבועות ול"ג בעומר. במהלך כל חודש יוני חוגגים בברזיל את התחלת עונת החקלאות. מתלבשים בבגדי איכרים: חולצות משובצות, שמלות פרחוניות, כובעי קש... אוכלים, מדליקים מדורה, רוקדים, משחקים... אין תאריך רשמי לחגיגות. בבית ספר חגגו היום, יום שבת אחרי הצהרים, בהשתתפות הילדים וההורים.

אולם הספורט קושט יפה עם מדורה בכאילו, בצדדים דוכנים של אוכל ודוכני משחק שהכתה של נטע ואופק וכתה נוספת ארגנו. כל הילדים הקטנים הגיעו בתלבושות הרלוונטיות, וכל קבוצה רקדה ריקוד חביב. גלי היתה מאושרת, יפעת נראתה סובלת למדי... הילדים הגדולים שארגנו את הדוכנים קיבלו פטור מריקודים ומתלבושות. אחרי הריקודים, הילדים הסתובבבו להנאתם בין הדוכנים וכולם אכלו ושתו... היה רועש למדי, אבל שמח ונחמד.

תמונות:

http://picasaweb.google.com/dancygier/FestaJunina

Quarta Colônia

אחרי חודש הבריאות האינטנסיבי ולפני התחלת חוג אורתודנטיה דו שבועי לנטע (החל משבוע הבא!), חשנו צורך עז להתאוורר קצת ולצאת אל הטבע. ההזדמנות לא אחרה לבוא. יום חמישי היה חג נוצרי כלשהו, לא ממש חשוב איזה, העיקר שיש חופש מהעבודה ומבית הספר. יום ששי גשר מהעבודה, בבית ספר לא, לא נורא... חיכינו לתחזית מזג האויר וממש ברגע האחרון, כשהיה נראה שהיא לטובתנו, הזמנו מקום בפוסדה באיזור שנקרא Quarta Colônia ונמצא במרחק כארבע שעות נסיעה מפורטו אלגרה. שמנו עין על האיזור הזה כבר מזמן. הוא אמנם לא על מסלול התיירות העולמי, בקושי על המסלול הברזילאי, אבל משהו בו קסם לנו. דודי וטל (את דודי הכרתם בפוסט על ליל הסדר, וטל היא בת זוגו), שגרים בעיר סמוכה לאיזור, הצטרפו להמלצות. מדובר על איזור כפרי, שבסוף המאה ה -19 הגיעו אליו מהגרים מאיטליה. שמו - המושבה הרביעית - נובע מכך שהוא האיזור הרביעי, מבחינת ציר הזמן והמקום, בו התיישבו איטלקים בריו גרנדה דו סול.

יום חמישי היה יום שמשי בלי פיסת ענן בשמיים. מושלם! התחלנו את החופשה בעצירה בעיר שנמצאת בדרך, סנטה קרוז דו סול. כנראה שרוב תושביה מתפרנסים מעבודה באחד מעשרות מפעלי הטבק והסיגריות שסביבה...עיר חמודה, רחוב ראשי יפה, כנסיה גדולה ופארק חביב במרכז העיר. בגלל החג רוב החנויות היו סגורות, אבל למזלנו המסעדות פתוחות. יש במה לרפד את הבטן, לפני שממשיכים הלאה.

בערך 20 קילומטר לפני הפוסדה, הגענו לגשר מעל נהר גדול וגילינו שאין גשר - התמוטט... מה עושים? נוסעים בעקבות שלטים שמכוונים לדרך עפר עוקפת ומקווים לטוב. השלטים מכוונים לנקודה בה אפשר לחצות את הנהר עם מעבורת, אבל למה שבברזיל דברים יסתדרו בקלות? לא מתאים... יותר מתאים שיהיה תור ענק של מכוניות ומשאיות שמחכות לחילוץ של איזו משאית שנתקעה בכניסה לנהר. כולם המתינו בסבלנות, חלק מהאנשים יצאו מהרכבים והתיישבו על כסאות מתקפלים בדשא... מחכים... זה נראה ככה:

לנו זה ממש לא התאים... עודד יצא לברר מה קורה אצל זוג שוטרים שעמדו שם ואולי ניסו לנהל את העניינים. הם הסבירו שהבעיה תיפתר אולי עוד שעה או שעתיים. בברזיל שעה או שעתיים יכולות גם להיות ארבע שעות וגם יותר. אבל בערך באותה נשימה הם גם הסבירו על דרך עוקפת לדרך העוקפת, עוד שביל עפר, וכמה קילומטרים ומתחברים חזרה ליעד שלנו. מיד עשינו אחורה פנה, ותוך זמן סביר ביותר הגענו לפוסדה. הברזילאים שחיכו שם על גדות הנהר, אולי עוד מחכים...

הפוסדה שבה הזמנו מקום היא היחידה באיזור שיש לה אתר באינטרנט... והוא מקסים. עודד הציע להנמיך ציפיות, אז הנמכנו... ולא התאכזבנו. להיפך!!! זו הפוסדה הכי יפה שהיינו בה עד כה! מבנה אבן עתיק משופץ, וסביבו עוד כמה בניינים מודרניים יותר שבכל אחד מהם כמה חדרים. המבנים מוקפים בצמחיה מדהימה, דשא רחב ידיים, שבילים מרוצפי אבן, והמוני עצי פרי - פקאן, אבוקדו, עצי הדר מכל מיני סוגים, ועוד כמה עצים שלא זיהינו. התאהבנו במקום ממש ממבט ראשון! נשארה שעה עד שיחשיך, זרקנו את המזוודות בחדר ורצנו החוצה להספיק להנות מהסביבה. קטפנו ואכלנו עשרות קלמנטינות, התלהבנו מכל ספסל ופרח שהיו שם, מהנוף ומהאויר הצלול והמדהים. כשהחשיך, עברנו לטורניר פינג - פונג סוער, ובערב התענגנו על ארוחת ארבע מנות קסומה שהוגשה במסעדה של המלון. אין תפריט. כל ערב מגישים מנות אחרות. זו היתה ללא ספק הארוחה הכי טעימה שאכלנו בברזיל!! חזרנו על החוויה גם בערב השני, לארוחה הזו הצטרפו גם דודי וטל, וכדי לשמר קצת מהתענוג עודד צילם את המנות הטעימות והיפות. הבנות אכלו תפריט שונה, אבל איכותי גם הוא, עם צ'יפס שהן אמרו שהוא הטוב ביותר שהן אכלו אי פעם!

ביום ששי מזג האויר התהפך לחלוטין וכל היום לא הפסיק לרדת גשם. תכניות לטיולים במפלים שבסביבה נגנזו, ובמקום זה הסתובבנו עם האוטו, יוצאים פה ושם רק לכמה רגעים. מבחינת נופים האיזור מהמם ביופיו - גבעות, נחלים קטנים, צמחיה וחקלאות בכל גוון של ירוק שרק אפשר לחלום עליו ועיירות קטנות. הזכיר לנו קצת את איזור היער השחור שבגרמניה, אבל להבדיל... הכבישים בחלקם דרכי עפר, העיירות חמודות אבל חסרות ליטוש עם בתים שחלקם יפים וחלקם מטים ליפול, חנויות שדמיינו שיהיו מעדניות משובחות התגלו כמכולות זעירות עם שתי שורות מדפים ועליהן קצת עוגיות וכמה צנצנות דבש... בקיצור, הרבה פוטנציאל לא ממומש.

היום, יום חזרתנו, שוב יצאה השמש. המשכנו בסיבוב בין העיירות, הפעם בצד אחר של האיזור, אותו הרושם כמו אתמול. חזרנו לקראת ערב הביתה, ועודד ארגן ארוחת ערב טעימה בהשראת המסעדה של הפוסדה.

עוד תמונות מהחופשה:
http://picasaweb.google.com/dancygier/QuartaColonia