אחרי סופי שבוע גשומים רבים, הצלחנו סוף סוף לצאת היום קצת מהעיר אל האחו ולשטוף את העיניים בירוק (כחול לא היה. הרבה עננים אפורים אבל בלי גשם).
היעד - Vale de Cai, עמק קאי. באחד הטיולים הקודמים שלנו נתקלנו כשעה לפני ההגעה אל פורטו אלגרה בשלט עם השם הזה. בשלט נכתב שיש אתרי תיירות בסביבה. איזור תיירותי במרחק כזה מפורטו אלגרה? בהחלט נדיר ומעורר סקרנות. חיפוש בגוגל הוביל אותנו לשני אתרים. באחד נכתב שהאיזור נחשב כמודל להצלחה כלכלית בברזיל, והתל"ג בו עלה בשלושים השנים האחרונות מ - 700$ ל - 20,000$. באתר השני מצוינות כמה נקודות תיירות במספר ישובים (ביניהן חוות לגידול תבלינים, מסעדות מעניינות, תצפיות...)
בגיחה קצרה של מספר שעות לאיזור, התרשמנו לטובה מהבתים בשני הישובים בהם הספקנו לבקר. לא כל הבתים, אבל חלק גדול מהם בהחלט מודרניים ויפים בכמה דרגות יותר מבתי עץ רעועים שראינו בישובים כפריים באיזורים אחרים.
נקודות התיירות היו הצלחה קצת יותר קטנה... לא את כולן הצלחנו למצוא. על שילוט במקומות שכאלו אפשר רק לחלום. זה לא באמת אתר תיירות... ניסיונות חוזרים ונשנים לשאול כמעט כל אדם שנתקלנו בו בדרך נענו במשפט הברזילאי השגור - nunca fui שמשמעותו "אף פעם לא הייתי". ותבינו, שאלנו אנשים על מקומות שנמצאים בתוך הישוב הקטן בן כמה מאות תושבים בו הם גרים, סביר להניח שמיום היוולדם.
הצלחנו להגיע לרמת השרון של ברזיל, עיירה בשם Bom Principio שבסביבותיה מגדלים תות שדה, וכולה ממותגת: דוכנים למכירת תות שדה בכל פינה, שילוט ברחובות, מבנה בצורת תות שדה ענק במרכז העיירה. חשבנו שיהיה בתוכו משהו מעניין, טעינו. סתם גימיק נחמד אך לא ברור. בחנות קטנה סמוכה הבנות בחרו מזכרות בצורת תות שדה.
עיירה נוספת וחביבה מאוד בה בקרנו נקראת Harmonia. קיווינו למצוא בה את חוות התבלינים. לא מצאנו. כן מצאנו רחוב ראשי חמוד, נוף יפה, שילוט רחוב בסימן תפוזים וכמה חיות בצד הכביש: אווזים, סוסים, בנות יענה וכבשים.
בדרך בין שני הישובים אכלנו צהריים במסעדה עם מזנון סלטים טעים ורודיזיו (אכול כפי יכולתך בהגשה לשולחן, עד שלא אומרים די - האוכל לא מפסיק לזרום) של בשר על האש ופסטה. הביאו לנו בלי שום סדר והגיון כל מיני חלקי בקר ועוף, פסטות עם רטבים מלוחים ומתוקים והכי טעים - אננס עם קנמון על הגריל. זה ממש מעדן! שימש תחליף טוב עבור רובינו למזנון הקינוחים החלש.
עוד בדרך בין הישובים, שלט שצד את עינינו על אם הדרך עם המשפט pesque pague do Batata, אם הבנו נכון -תדוג ותשלם תפוחי אדמה. מה זה..?? נסענו לבדוק. הגענו לבקתת עץ נחמדה בין שני אגמים קטנים. ליד אחד מהם ישבו אנשים עם חכות. עודד יצא לברר, בעוד בנות המשפחה נשארנו באוטו. ראינו אותו לוחץ ידיים בהתרגשות עם גבר שמנמן ומשופם בבגדי גאושוס שמסתבר ששמו בטטה..
עוד תמונות: http://www.youtube.com/watch?v=cizijDueZ10
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה