עוד טרם הגעתינו לברזיל, הבנו שאין מנוס מלימוד השפה הפורטוגזית ולו רק ברמה בסיסית בכדי להסתדר בחיי היום יום. הגענו עם ידע מועט שנרכש בארץ בעזרת שיעורי שמע וקצת שיעורים פרטיים. זה הספיק לקניות בסופר, אבל כל פעולה מעבר לכך שדרשה אינטראקציה מילולית עם ברזילאי שלא יודע אנגלית, התבצעה בתיווך של אחד מדוברי האנגלית בחברה (בדרך כלל ג'וליאנה) או הישראלים הותיקים פה (בדרך כלל יוליה). שמחנו והודינו על העזרה, אבל הרגשנו קצת מוגבלים...
ואז באה סימוני לעזרתינו. סימוני מורה ללימוד אנגלית, ספרדית ופורטוגזית. עוסקת בחברה בהוראת אנגלית לברזילאים והוראת פורטוגזית לחבורת הישראלים ובנות זוגם. כשבועיים לאחר הגעתינו, עם פתיחת בית הספר של הבנות, התחלנו גם אנחנו ללמוד. פעמיים בשבוע, ימי שלישי וחמישי בצהריים, עודד ואני נפגשים עם סימוני במשרד של עודד. יש משהו חוויתי בלימוד משותף של בני זוג, בנוסף סימוני מקסימה והשיעורים הפכו מהר מאוד לתערובת של לימוד ומפגש חברתי בו אנחנו מחליפים חוויות, משווים תרבויות ולומדים הרבה על החיים בברזיל. לזכותה של סימוני יאמר שהיא מקפידה על ניהול שיחות החולין שבמהלך השיעור בפורטוגזית, ואנחנו מצידנו עומדים במשימה רוב הזמן. מחוץ לחדר הלימוד אנחנו מסתדרים לא רע עם נהגי מוניות, מוכרים, מלצרים, העוזרת, השומרים בבניין... פה ושם אני מצליחה לנהל שיחות עילגות עם אמהות מבית הספר ועם חבורת הנשים הקשקשניות משיעורי הריקודים והספינינג. השמועות אומרות שעודד מפליא לדבר בפורטוגזית בעבודה.
מצאנו לא מעט אנקדוטות בשפה. לא קיים בה הפועל לאפות. לעומת זה יש בה שני פעלים נפרדים, האחד almoçar משמעותו לאכול ארוחת צהריים והשני jantar שמשמעותו לאכול ארוחת ערב. יש בה אינספור מילים לחגיגות ומסיבות. כשאומרים בפורטוגזית טניס מתכוונים לנעלי ספורט, וכשאומרים אקדמיה מתכוונים למכון כושר. אמא היא מגנט, אבא הוא קצה, נטע היא נכדה ואי אפשר לאכול פסטה בברזיל כי זו תיקיה.
בחודשים הראשונים למדנו מושגי יסוד בעזרת כרטיסיות: מספרים, איברי גוף, צבעים, חיות... עם הזמן שיטות הלימוד התקדמו ועברנו לרמה של בית ספר. תרגילים, קריאת טקסטים ו/או שמיעת דיאלוגים מוקלטים עם מגוון מבטאים לא ברורים מרחבי ברזיל, לקוחים מתוך ספרי לימוד של תלמידי חטיבת ביניים ותיכון ברזילאיים. מקבילה של ספרים ללימוד לשון בארץ. מהר מאוד הבנו שמרבית החומר הנלמד עוסק בשלושת הנושאים שברומו של עולם - ים, כדורגל ובחורות שזופות. מדי פעם גם כדורעף וקניות של בגדים. אתמול בשיעור היתה הפתעה. נושאים חדשים. קיבלנו תרגיל ובו מתוארים בקצרה אירועים שונים מחיי היום יום בברזיל. התבקשנו להציע איך ימשך כל אירוע. קבלו תרגום של הנבחרים מביניהם והציעו רעיונות. להזכירכם – זה מתוך ספר לימוד לנוער.
1. שני גברים, לבושים בשחור, נכנסים לחנות תכשיטים.
2. הדוור צריך למסור מכתב, אבל מאחורי הגדר של הבית נמצאים ארבע כלבים לא ידידותיים.
3. ג'ואו ראה את הבית שלו עולה באש. אין לו קרובי משפחה ולא חברים. כל הכסף שלו היה שמור בתוך הבית.
מצורף הדף המקורי בפורטוגזית. מי מביניכם שיודע פורטוגזית (דפי? מירב? החברים בפורטו אלגרה? מסתננים לבלוג מסאו פאולו?) יוכל להעיד שהתרגום נאמן למקור.
ואז באה סימוני לעזרתינו. סימוני מורה ללימוד אנגלית, ספרדית ופורטוגזית. עוסקת בחברה בהוראת אנגלית לברזילאים והוראת פורטוגזית לחבורת הישראלים ובנות זוגם. כשבועיים לאחר הגעתינו, עם פתיחת בית הספר של הבנות, התחלנו גם אנחנו ללמוד. פעמיים בשבוע, ימי שלישי וחמישי בצהריים, עודד ואני נפגשים עם סימוני במשרד של עודד. יש משהו חוויתי בלימוד משותף של בני זוג, בנוסף סימוני מקסימה והשיעורים הפכו מהר מאוד לתערובת של לימוד ומפגש חברתי בו אנחנו מחליפים חוויות, משווים תרבויות ולומדים הרבה על החיים בברזיל. לזכותה של סימוני יאמר שהיא מקפידה על ניהול שיחות החולין שבמהלך השיעור בפורטוגזית, ואנחנו מצידנו עומדים במשימה רוב הזמן. מחוץ לחדר הלימוד אנחנו מסתדרים לא רע עם נהגי מוניות, מוכרים, מלצרים, העוזרת, השומרים בבניין... פה ושם אני מצליחה לנהל שיחות עילגות עם אמהות מבית הספר ועם חבורת הנשים הקשקשניות משיעורי הריקודים והספינינג. השמועות אומרות שעודד מפליא לדבר בפורטוגזית בעבודה.
מצאנו לא מעט אנקדוטות בשפה. לא קיים בה הפועל לאפות. לעומת זה יש בה שני פעלים נפרדים, האחד almoçar משמעותו לאכול ארוחת צהריים והשני jantar שמשמעותו לאכול ארוחת ערב. יש בה אינספור מילים לחגיגות ומסיבות. כשאומרים בפורטוגזית טניס מתכוונים לנעלי ספורט, וכשאומרים אקדמיה מתכוונים למכון כושר. אמא היא מגנט, אבא הוא קצה, נטע היא נכדה ואי אפשר לאכול פסטה בברזיל כי זו תיקיה.
בחודשים הראשונים למדנו מושגי יסוד בעזרת כרטיסיות: מספרים, איברי גוף, צבעים, חיות... עם הזמן שיטות הלימוד התקדמו ועברנו לרמה של בית ספר. תרגילים, קריאת טקסטים ו/או שמיעת דיאלוגים מוקלטים עם מגוון מבטאים לא ברורים מרחבי ברזיל, לקוחים מתוך ספרי לימוד של תלמידי חטיבת ביניים ותיכון ברזילאיים. מקבילה של ספרים ללימוד לשון בארץ. מהר מאוד הבנו שמרבית החומר הנלמד עוסק בשלושת הנושאים שברומו של עולם - ים, כדורגל ובחורות שזופות. מדי פעם גם כדורעף וקניות של בגדים. אתמול בשיעור היתה הפתעה. נושאים חדשים. קיבלנו תרגיל ובו מתוארים בקצרה אירועים שונים מחיי היום יום בברזיל. התבקשנו להציע איך ימשך כל אירוע. קבלו תרגום של הנבחרים מביניהם והציעו רעיונות. להזכירכם – זה מתוך ספר לימוד לנוער.
1. שני גברים, לבושים בשחור, נכנסים לחנות תכשיטים.
2. הדוור צריך למסור מכתב, אבל מאחורי הגדר של הבית נמצאים ארבע כלבים לא ידידותיים.
3. ג'ואו ראה את הבית שלו עולה באש. אין לו קרובי משפחה ולא חברים. כל הכסף שלו היה שמור בתוך הבית.
מצורף הדף המקורי בפורטוגזית. מי מביניכם שיודע פורטוגזית (דפי? מירב? החברים בפורטו אלגרה? מסתננים לבלוג מסאו פאולו?) יוכל להעיד שהתרגום נאמן למקור.
ונשאלת השאלה מה גדעון סער וקודמיו לתפקיד היו אומרים על זה?
