אחרי חודשיים, כמובטח, פרק הנדודים נגמר, וסוף סוף התאחדנו עם חפצינו וסדרנו אותם ברווחה בדירתנו השכורה בפורטו אלגרה, משתאים איך כל זה הצליח קודם להכנס לדירה באלכסנדר ינאי...
נרשמה התרגשות גדולה למראה המיטות, הפופים השונים שקבלנו במתנה (תודה!), הספרים למיניהם, ואפילו חפצים פשוטים כמו סירים ומחבתות מלאו אותנו בשמחה אחרי שבמשך שבועות הסתפקנו בבישול ארוחות בסיר אחד ומחבת אחת.
נרשמה התרגשות גדולה למראה המיטות, הפופים השונים שקבלנו במתנה (תודה!), הספרים למיניהם, ואפילו חפצים פשוטים כמו סירים ומחבתות מלאו אותנו בשמחה אחרי שבמשך שבועות הסתפקנו בבישול ארוחות בסיר אחד ומחבת אחת.
כולם מוזמנים לבקר, הדירה נמצאת ברחוב Freire Alemao 906/901
למה 906? לא, אין ברחוב הזה יותר מ – 450 בתים. המספור פה מוזר ביותר, וכמעט שאין דבר כזה בית מספר 1 או 2 ברחוב. המספור נעשה על פי גודל הבניין, בית ראשון ברחוב יכול להיות מספר 10, או 20 או יותר... וכן הלאה.
ולמה 901? 9 בשביל קומה מספר 9, ו – 1 בשביל מספר הדירה בקומה. במקרה שלנו, דירה בודדת בקומה.
בבנין יש 14 דירות, דירה בקומה, ובנוסף שתי קומות ראשונות משותפות – קומת כניסה ובה לובי קטן ושומר (פירוט בהמשך) וחניה סגורה בשער חשמלי ובה בין שתיים לשלוש חניות לכל דירה. קומה נוספת ובה סלון אירוח גדול, עם פינת אוכל, גריל, מטבחון, כלים לאירוח – אם רוצים להשתמש באיזור הזה, צריך להודיע מראש לאיש התחזוקה של הבנין (כן, גם זה יש פה על בנין של 14 משפחות...), והכי חשוב – יציאה לדשא כיפי ובריכת שחיה. מחכים לקיץ...
מה עושה השומר? בעצם יש שלושה שומרים (אולי יותר, בינתיים הכרנו שלושה), שעובדים במשמרות סביב השעון, וקופצים על כל דייר שמגיע – פותחים לו את השער, פותחים לו את הדלת למעלית, עוזרים להעביר קניות מהאוטו לעגלות שיש בבנין ומשם למעלית שירות... כשמגיע אורח, השומר לא פותח לו את הדלת עד שלא מוודא בטלפון פנימי עם הדייר שאליו הוא מוזמן, שהוא אכן מוזמן.
ומה עושה איש התחזוקה? מנקה את הבריכה, גוזם את הדשא, מנקה את כל השטח הציבורי של הבנין, עוזר לתקן דברים קטנים בדירה אם צריך, עובר פעם ביום בין הקומות לאסוף את הזבל... מחלק שקיות זבל לכל דורש.
הלאה, הדירה עצמה – אפשר להגיע בשתי מעליות, מעלית שירות – רק כשבאים עם קניות ובשביל העוזרת, החשמלאי, הטכנאי, המובילים... ומעלית נוספת – לדיירים ואורחיהם. כל מעלית מגיעה לאיזור אחר במבואת הכניסה לדירה, האיזורים מופרדים בדלת, ולכל אחד מהם דלת אל הדירה.
הדירה במושגים שלנו ע – נ – ק – י ת... 300 מ"ר פלוס מינוס שבהם: סלון גדול ובו אח וספרית עץ (מכוערת אבל פונקציונלית) – שמנו בה את כל הספרים (עם מקום של כבוד לספרים של סבא צבי), אלבומים, צעצועים, דיסקים, דיוידיאים ועוד נשאר מקום...פינת אוכל ענקית עם צ'ופר – ארון לשים בו את הסרויס של הדנבי ושאר כלי ההגשה, מטבח גדול (מצרך נדיר למדי בפורטו אלגרה, ברוב הדירות המטבח פצפון), מרפסת שירות גדולה שבה בין היתר תולים כביסה (לא רואים פה כביסה תלויה בחוץ כמעט בשום מקום!), חדר לעוזרת (למי שהעוזרת ישנה אצלו בבית, אצלנו ישמש כמחסן) כולל שירותים וטוש, ובהמשך מסדרון לאיזור המגורים ובו חדר שינה לכל אחת מהבנות (יפעת באופוריה!), שני חדרי אמבטיה ויחידת הורים.
הנוף מהחלונות בסלון, בפינת אוכל ובחדרים של הבנות מקסים!!! רואים חצי עיר, רואים את מפרץ הגויבה, וכל פעם שמסתכלים – מגלים עוד משהו.
הדירה מלאה בארונות בכל פינה. דקה אחרי ששמנו משהו שיצא מאחד הארגזים באיזשהו מדף, לא זכרנו איפה שמנו. שוקלים לשים פתקים עם הסברים על התכולה על כל ארון...
צער גדול נרשם כשגילינו שמכונת הכביסה לה חיכינו בכליון עיניים לא מסתדרת עם החשמל הברזילאי ומסרבת לעבוד. חשמלאי שהגיע לסייע לא ראה מעולם מכונות כביסה תוצרת גרמניה ואין לו מושג מה לעשות. הפתרון נמצא בחנות קולומבו – שתמורת סכום סמלי שמחה להביא לנו תוך יום מכונת כביסה ברזילאית טיפוסית. אין למכונות פה תוף, פותחים אותן מלמעלה ובאמצע יש ציר עם כנפיים שמסתובב ואמור לכבס. השמועות אומרות שהבגדים נהרסים מזה... אנחנו בשלב הבדיקה של הענין הזה.
גם המדיח לא ממש אוהב את החשמל פה, בינתיים רוחצים כלים ביד – חלק אנחנו וחלק פאולה, עוזרת הבית שמבלה פה יומיים בשבוע. המיקרוגל מתעייף אחרי שלוש דקות עבודה וצריך לנוח שעה עד שמתאושש, מייבש הכביסה דורש זמן כפול עבור אותן תוצאות לעומת איך שפעל בארץ. יתר מכשירי החשמל עברו אדפטציה מהירה לתנאים החדשים, וכנראה שגם אנחנו.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה