יום ראשון, 20 בספטמבר 2009

ראש השנה 2009/חגיגות הפרופיליה

בצירוף מקרים חיובי ביותר יום ששי, ערב ראש השנה, היה יום קצר בבית הספר בעקבות חג שנקרא פרופיליה.
היום התחיל בטכס לכבוד החג, שמסמל נסיון של ריו גרנדה דו סול (האיזור בו נמצאת פורטו אלגרה) להתנתק מברזיל (לא הצליחו...). ההורים הוזמנו לטכס, וילדי בית הספר לבשו בגדים מסורתיים של גאוצ'וס ופרנדות – המתיישבים של פעם, או במילים שלנו – בית קטן בערבה... הבנים עם מגפיים, מכנסי בוקרים, חולצות לבנות ועניבות. הבנות עם שמלות צבעוניות מתנפנפות וסיכות פרחים בשערות. כולם רוקדים ושרים.
גלי קבלה שמלה אדומה מאחת החברות בגן, השקעתי בקנית סיכת פרח בחנות של גאוצ'וס בדאון טאון, צרפנו גרביונים ונעלי בובה – קבלנו פרנדה אמיתית שרקדה לצלילי מוזיקה ברזילאית עם גאוצ'ו מלוכסן עיניים בשם ליאו, יחד עם כל ילדי וצוות הגן.
הכתה של יפעת שרה ודקלמה בפורטוגזית. יפעת קבלה שחרור בכתב מהמורה ולא השתתפה, אבל צלמה ותעדה.
תלמידי השכבה של נטע, עקב גילם המופלג, היו פטורים מהתלבושת ורק צפו בטכס.

בערב עברנו לארוחת ראש השנה יחד עם כל עובדי אלביט שנותרו בעיר: משפחת גרוסמן (איציק, מירב, הדר, אופק ועדן) ואיילת אחות של מירב שהגיעה מישראל יומיים קודם, אצל הנרי ויוליה הותיקים שבחבורה (כבר שנתיים בעיר). יוליה, מירב ומיכל חלקו מטלות אוכל מראש ובתפריט: מרק עוף עם שקדי מרק של אסם (מירב, אחלה מרק!), סלט כרובית, סלט אבוקדו, סלט חסה, חלות תוצרת מיכל (התאמנתי שבוע בהתאמת המתכון הישראלי למצרכים ולתנור הברזילאיים... ועדיין יש מקום לשיפור), עוף עם תפוחי אדמה, אורז עם הפתעות, דגים מכל הסוגים והמינים שיוליה הכינה, ושלל קינוחים שגם להם יוליה אחראית – עוגת דבש, קוגל, סלט פירות ואפילו היו עוגיות דבש של שמו (איילת הביאה...). היה טעים ביותר!!!

יום החג עצמו עבר בעיקר בהמשך סידור הבית...

יום החג השני עבר בבילוי עם הנרי ויוליה – ארוחת צהרים משותפת אצלנו (פעם ראשונה שארחנו פה!! איזה אושר!!) ואחריה נסענו כולנו לראות חגיגות של גאוצ'וס לכבוד חג הפרופיליה, במתחם אינסופי שבנו בקרבת מפרץ הגויבה. בדרך אל ומהמתחם הרווחנו גם הצצה על הנוף היפה, כולל שקיעה מרשימה.המתחם המדובר כלל עשרות, אם לא מאות, בתי עץ ובכל אחד מהם אוכלים, שותים ורוקדים לצלילי מוזיקה ברזילאית קצבית (בחלק מהבתים מוקלטת ובחלקם הופעות חיות של מיטב להקות האיזור) בתלבושות הגאוצ'וס והפרנדות. מה שותים? בירה בעיקר. מה אוכלים? בשר בעיקר, מכל הסוגים, הגדלים והמינים. בכל פינה בשר על האש, עשן מתמר מכל עבר... ופה ושם מבחינים גם בבשר שבדרך לאש, עדיין חי ונושם. אלפי אנשים מסתובבים בין הבתים האלו, חלקם רכובים על סוסים, ילדים מתרוצצים, בין לבין יש גם קצת בתים שמשמשים כחנויות לממכר מוצרי ובגדי גאוצ'וס ודוכני מזון בודדים של אוכל שאינו מן החי... בקיצור, שמח ואותנטי ביותר, התנאים התברואיים, לעומת זה, לא משהו... (איפה הקולגות שלי מהמחלקה לבריאות הסביבה?)

תמונות - כאן http://picasaweb.google.com/dancygier/2009#

Rua Freire Alemao 906

אחרי חודשיים, כמובטח, פרק הנדודים נגמר, וסוף סוף התאחדנו עם חפצינו וסדרנו אותם ברווחה בדירתנו השכורה בפורטו אלגרה, משתאים איך כל זה הצליח קודם להכנס לדירה באלכסנדר ינאי...
נרשמה התרגשות גדולה למראה המיטות, הפופים השונים שקבלנו במתנה (תודה!), הספרים למיניהם, ואפילו חפצים פשוטים כמו סירים ומחבתות מלאו אותנו בשמחה אחרי שבמשך שבועות הסתפקנו בבישול ארוחות בסיר אחד ומחבת אחת.

כולם מוזמנים לבקר, הדירה נמצאת ברחוב Freire Alemao 906/901
למה 906? לא, אין ברחוב הזה יותר מ – 450 בתים. המספור פה מוזר ביותר, וכמעט שאין דבר כזה בית מספר 1 או 2 ברחוב. המספור נעשה על פי גודל הבניין, בית ראשון ברחוב יכול להיות מספר 10, או 20 או יותר... וכן הלאה.
ולמה 901? 9 בשביל קומה מספר 9, ו – 1 בשביל מספר הדירה בקומה. במקרה שלנו, דירה בודדת בקומה.
בבנין יש 14 דירות, דירה בקומה, ובנוסף שתי קומות ראשונות משותפות – קומת כניסה ובה לובי קטן ושומר (פירוט בהמשך) וחניה סגורה בשער חשמלי ובה בין שתיים לשלוש חניות לכל דירה. קומה נוספת ובה סלון אירוח גדול, עם פינת אוכל, גריל, מטבחון, כלים לאירוח – אם רוצים להשתמש באיזור הזה, צריך להודיע מראש לאיש התחזוקה של הבנין (כן, גם זה יש פה על בנין של 14 משפחות...), והכי חשוב – יציאה לדשא כיפי ובריכת שחיה. מחכים לקיץ...
מה עושה השומר? בעצם יש שלושה שומרים (אולי יותר, בינתיים הכרנו שלושה), שעובדים במשמרות סביב השעון, וקופצים על כל דייר שמגיע – פותחים לו את השער, פותחים לו את הדלת למעלית, עוזרים להעביר קניות מהאוטו לעגלות שיש בבנין ומשם למעלית שירות... כשמגיע אורח, השומר לא פותח לו את הדלת עד שלא מוודא בטלפון פנימי עם הדייר שאליו הוא מוזמן, שהוא אכן מוזמן.
ומה עושה איש התחזוקה? מנקה את הבריכה, גוזם את הדשא, מנקה את כל השטח הציבורי של הבנין, עוזר לתקן דברים קטנים בדירה אם צריך, עובר פעם ביום בין הקומות לאסוף את הזבל... מחלק שקיות זבל לכל דורש.
הלאה, הדירה עצמה – אפשר להגיע בשתי מעליות, מעלית שירות – רק כשבאים עם קניות ובשביל העוזרת, החשמלאי, הטכנאי, המובילים... ומעלית נוספת – לדיירים ואורחיהם. כל מעלית מגיעה לאיזור אחר במבואת הכניסה לדירה, האיזורים מופרדים בדלת, ולכל אחד מהם דלת אל הדירה.
הדירה במושגים שלנו ע – נ – ק – י ת... 300 מ"ר פלוס מינוס שבהם: סלון גדול ובו אח וספרית עץ (מכוערת אבל פונקציונלית) – שמנו בה את כל הספרים (עם מקום של כבוד לספרים של סבא צבי), אלבומים, צעצועים, דיסקים, דיוידיאים ועוד נשאר מקום...פינת אוכל ענקית עם צ'ופר – ארון לשים בו את הסרויס של הדנבי ושאר כלי ההגשה, מטבח גדול (מצרך נדיר למדי בפורטו אלגרה, ברוב הדירות המטבח פצפון), מרפסת שירות גדולה שבה בין היתר תולים כביסה (לא רואים פה כביסה תלויה בחוץ כמעט בשום מקום!), חדר לעוזרת (למי שהעוזרת ישנה אצלו בבית, אצלנו ישמש כמחסן) כולל שירותים וטוש, ובהמשך מסדרון לאיזור המגורים ובו חדר שינה לכל אחת מהבנות (יפעת באופוריה!), שני חדרי אמבטיה ויחידת הורים.
הנוף מהחלונות בסלון, בפינת אוכל ובחדרים של הבנות מקסים!!! רואים חצי עיר, רואים את מפרץ הגויבה, וכל פעם שמסתכלים – מגלים עוד משהו.
הדירה מלאה בארונות בכל פינה. דקה אחרי ששמנו משהו שיצא מאחד הארגזים באיזשהו מדף, לא זכרנו איפה שמנו. שוקלים לשים פתקים עם הסברים על התכולה על כל ארון...
צער גדול נרשם כשגילינו שמכונת הכביסה לה חיכינו בכליון עיניים לא מסתדרת עם החשמל הברזילאי ומסרבת לעבוד. חשמלאי שהגיע לסייע לא ראה מעולם מכונות כביסה תוצרת גרמניה ואין לו מושג מה לעשות. הפתרון נמצא בחנות קולומבו – שתמורת סכום סמלי שמחה להביא לנו תוך יום מכונת כביסה ברזילאית טיפוסית. אין למכונות פה תוף, פותחים אותן מלמעלה ובאמצע יש ציר עם כנפיים שמסתובב ואמור לכבס. השמועות אומרות שהבגדים נהרסים מזה... אנחנו בשלב הבדיקה של הענין הזה.
גם המדיח לא ממש אוהב את החשמל פה, בינתיים רוחצים כלים ביד – חלק אנחנו וחלק פאולה, עוזרת הבית שמבלה פה יומיים בשבוע. המיקרוגל מתעייף אחרי שלוש דקות עבודה וצריך לנוח שעה עד שמתאושש, מייבש הכביסה דורש זמן כפול עבור אותן תוצאות לעומת איך שפעל בארץ. יתר מכשירי החשמל עברו אדפטציה מהירה לתנאים החדשים, וכנראה שגם אנחנו.

יום שני, 7 בספטמבר 2009

מסעדות בפורטו אלגרה

בתור חובבי אוכל ידועים לפורטו אלגרה יש מגוון רחב של מסעדת ושיטות אכילה להציע. כמובן שלא יצא לנו עדיין לדגום את כל המסעדות אבל את השיטה כבר הבנו.

לארוחת צהריים יש בגדול 3 אפשרויות

1. מרכז אוכל מהיר באחד הקניונים. מגוון רחב של מסעדות (פיצות, המבורגר, בשר, ארוחה בצלחת) אבל זו האופציה הפחות עדיפה.

2. אוכל לפי משקל - לוקחים צלחת, מערימים עליה מה שרוצים ואח"כ שוקלים. המחיר אחיד. דין בשר כדין לחם. דין אורז כדין קינוח. גם אופציה זו לא הכי טובה כי לא תמיד הכל טעים. לקחת - שילמת.

3. מזנון חופשי זו האופציה הטובה מכולם. משלמים מחיר אחיד - בין 10 ל18 ריאל (להכפיל ב 2 לשקלים) והאוכל חופשי. לוקחים מה וכמה שרוצים. סלטים, תוספות, בשר, קינוחים, סושי, פסטות - הכל לפי סגנון המסעדה.

בכל אחת מהאפשרויות המגוון עצום. והאוכל מאוד טעים

לערב אפשר לאכול באחת מהשיטות הבאות (טוב, אפשר גם צהריים אבל פחות כלכלי)

1. מנות בהזמנה - אופציה נחמדה אבל משעממת, אלא אם חולקים כמה מנות עם חברים
2. אוכל בסבב - דומה למזנון אבל במקום לקום לאוכל - האוכל מגיע אליך.
תחת הקטגוריה הזו הסגנון הפופלרי ביותר היא הצ'ורוסקריה. זו לא מסעדה ספציפית אלא שיטת בישול של הבשר. עשרות שפודי ענק ( יש הקוראים להם חרבות) זורמים אל השולחן עם כל החיות (עוף, בקר, כבש, חזיר) ועם עשרות נתחים (פילה, פקניה, אנטריקוט ועוד כל מיני). יש בר סלטים ליד איתו מתחילים. על השולחן שמים קצת תוספות (אבל ממש קצת כי באנו לאכול בשר). כל התענוג עולה 40 ריאל.

לאחרונה גילינו מסעדת פיצה בסגנון. אוכלים במקום בשר - פיצה. גם כאן בר סלטים לפתיחה ואח"כ הפיצות זורמות. מרגריטה, מוצרלה, אמריקאית (עם המבורגר ותפוצ'יפס), פרות ים, 4 גבינות, 6 גבינות, אורוגולה (מגיע פיצה ועליה הר של אורוגולה), פפרוני, פטריות, תרד, ברוקולי ועוד ועוד. שבענו מהפיצות? הגיע תור הקינוחים. מה יש לקינוח? נכון, פיצה! עם שוקולד, עם תפוחים, עם תותים וקצף ביצים, עם קרם פסיפלורה, עם קוקוס ועוד ועוד... והמחיר? 27 ריאל. ילדים משלמים חצי

בדומה - מסעות איטלקיות שהפסטה זורמת...

סוף שבוע טיילנו באזור גרמדו - כפרים שנבנו על ידי מתיישבים אירופאיים. יוקדש פרק נפרד לטיול אבל האוכל - הספציליטה של המקום זה פונדו. מנהראשונה -פונדו גבינות. טובלים לחם, תפו"א ותירס גמדי בגבינה נוזלית מבעבת. מנה עיקרית - פונדו בשר - פלטה לוהטת מגיעה לשולחן עם מבחר בשרים אשר מוכנים על ידי הסועדים. ליד הבשר - כ 15 רטבים שונים. חלקם מתוקים וחלקם מלוחים. קינוח? נכון, פונדו שוקולד. רוטב שקוולד חם ולידו מבחר פירות - בננה, תפוח, אננס, תפוז, פפיה, תותים, מלון, ענבים, וופלים. התענוג כולו - 40 ריאל לאדם.

ואנחנו כאן רק חודש.... מיכל - דחוף מועדון ספורט....