סופשבוע עם אילת וטל בפורטו אלגרה ובבואנוס איירס

אורחות יקרות, אילת וטל, הגיעו אלינו ביום חמישי בצהריים היישר מהחורף הישראלי לסוף הקיץ הברזילאי, בתחושת ג'ט לג שלא הרפתה מספר ימים, אך לא הפריעה לבלות ולהנות. המפגש אחרי חודשים רבים היה מרגש מאוד, איתי בשדה התעופה, לאחר זמן קצר עם יפעת, נטע וגלי בבית הספר ולסיום עם עודד בערב בבית.

ביום ששי העברנו בוקר נעים ברחוב פאדרה שגאס העמוס במסעדות, בתי קפה ובוטיקים, לא לפני שדגמנו חנות נעליים ידועה שקרובה לדירה שלנו ובה שלל נעליים ממגוון היצרנים בברזיל, במחירים שפויים.

אחר הצהריים, ביחד עם הבנות, חזרנו לאיזור כדי להנות מהמעדן הברזילאי האולטימטיבי - אסאי. אילת אהבה, טל ממש לא. אחרי זלילת האסאי התבקש סיבוב קצר בפארק הסמוך. לסיום היום ארוחת ערב במסעדת בשרים טובה, הגריל האדום. אין ספק שאילת וטל, חובבות הבשר הידועות, הגיעו למקום הנכון ונכונות להם עוד חוויות רבות בתחום.

בסוף השבוע התפצלנו. עודד זכה בכבוד להיות המבוגר האחראי על ארבע הבנות ודאג לבילויים נהדרים. ביום שבת ברחבי פורטו אלגרה בין הפארקים והשווקים, כולל סיבוב בסירות פדאלים באגם בפארק פרופיליה. לכולן זו פעם ראשונה.

ביום ראשון בילוי בפארק מים משובח כשעה וחצי נסיעה מפורטו אלגרה, שוב גם לנציגי משפחת דנציגר פעם ראשונה, לא רק לטל. כולם דיווחו על הנאה מרובה מהבריכות ומהמתקנים השונים.

שימו לב למתקן תשעים המעלות האדום הזה. טל ונטע האמיצות עשו, אבל אין הוכחות. מרוב מהירות אי אפשר היה לצלם.

בזמן שהבנות בילו עם עודד, אילת ואני רווינו נחת מסופשבוע מענג בבואנוס איירס היפה. חזרנו לאותו מלון בו היינו בחופשת הקיץ המשפחתית והשתדלנו לנצל כל רגע (48 שעות ברוטו זה ממש לא הרבה בשביל עיר כזו) כדי לראות כמה שיותר. מבחינתי - השלמות לביקור הקודם. בלי הילדות ועם מזג אוויר נוח ונעים, העיר נראתה הרבה הרבה יותר טוב. מבחינת אילת - טעימה ראשונה מהבירה הארגנטינאית בעלת האופי האירופאי.
הספקנו לבקר בהרבה חנויות, רחובות וכיכרות.
 

בדקנו לא מעט בתי קפה בעיר, כולל הקפה הותיק משנת 1858 - קפה טורטוני.

מרבית יום ראשון עבר עלינו בשוק  של שכונת סן טלמו - שוק עתיקות ושמונצעס - ובחנויות רבות שבסביבותיו. כל האיזור שמח, הומה אדם, המון מופעי רחוב בכל פינה, צבעוני וססגוני. 
בערב שבת  קבלנו מהפקיד במלון המלצה למסעדת בשרים אכול כפי יכולתך בשם siga la vaca (תרגום חופשי - לך בעקבות הפרה) שנמצאת בפוארטו מאדרו, איזור בסגנון נמל תל אביב. הגענו למקום באדיבותו של נהג בשם מנואל, גם הוא המלצה של הפקיד במלון, בסביבות השעה תשע וחצי. אחרי המתנה של כחצי שעה, חדרנו פנימה למתחם ענק של להערכתינו כ - 400 מקומות ישיבה, מנגלי ענק ועשן מיתמר אל על.

אחרי שעתיים של בליסה ללא הכרה (אילת - נתחי בקר נטו, מכל הסוגים ומכל המינים. אני - מה לעשות? - עוף וסלטים, אני יודעת שזה לא רציני) בדרכינו החוצה, הופתענו לראות תור ענק של כמאה אנשים ממתינים להכנס להיכל. כאמור, השעה כבר כמעט חצות....
בערב השני דגמנו מופע טנגו. חוויה נחמדה. הריקודים והתלבושות היו יפים מאוד, השירים שליוו אותם קצת מעיקים.
אחרי החזרה לפורטו אלגרה, הספקנו לערוך בבית מפגש קצר עם משפחת פז שהצטרפה אל כוחותינו בפורטו אלגרה ולהנות מערב בנות בבית קפה.
מחר אילת, טל ואני נוסעות לבדוק את גרמדו וקנלה. דיווחים בהמשך.