ליל הסדר

מוזר לחגוג את ליל הסדר במרחקים, בהפרש של שש שעות, בעיר שרוב האנשים בה אפילו לא שמעו על האירוע הזה.
בין שתיים לשלוש בצהריים כאן, הבנות עדיין בבית ספר, עודד בעבודה. מדברים בטלפון ובסקייפ עם המשפחות בארץ שכבר נמצאות בתחילת הסדר או בעיצומו.
כשבארץ כולם פחות או יותר כבר ישנו, אנחנו חגגנו את ליל הסדר אצל משפחת גרוסמן ביחד עם ההורים של מירב (שגם חגגה אתמול יום הולדת! מזל טוב!) שהגיעו לביקור ובחור מאלביט בשם דודי שנמצא בעיר סנטה מריה, מרחק כשלוש שעות נסיעה מכאן, לעבודה למשך כשנה.
הנסיעה אל משפחת גרוסמן מאתנו אורכת כחמש דקות. בארץ בערב ליל הסדר יש אוירה מיוחדת, פה יום רגיל לחלוטין. אנשים חוזרים מהעבודה, מכוני כושר פתוחים ומלאים במתאמנים, חנויות פתוחות...
אבל בתוך הבית, אוירת חג אמיתית. השולחן ערוך יפה עם כל האלמנטים הנדרשים – הגדות, צלחת פסח, יין, ביצים קשות...

ומכאן והלאה הכל כמו שרגילים בארץ. מקריאים את ההגדה, הילדים מאוד מתעניינים... גלי שרה את הקושיות, איציק מחביא את האפיקומן, אוכלים – הכל מאוד מאוד טעים, הילדים מחפשים את האפיקומן ואחרי שכמעט מתייאשים נטע מצליחה למצוא. את חד גדיא ואחד מי יודע שכחנו לשיר...

שנה הבאה בירושלים הבנויה? מי יודע....?

שבוע תרבות בבית הספר

במהלך השבוע האחרון התקיים בבית הספר שבוע תרבות. הילדים למדו קצת פחות מהרגיל ובילו חלק מהזמן בצפיה בהצגות, ביקור במוזיאון ופעילויות בתוך בית הספר כמו מפגש עם סופרת, מפגש עם צייר ועוד ועוד... חלק היה בפורטוגזית, אבל הסתדרו. ביום ששי בסיום האסיפה השבועית, ריקודים ברזילאיים סוערים וביום שבת בבוקר "יום בינלאומי" אליו הוזמנו כל הילדים וההורים.
האירוע התחיל בהופעות חביבות של ילדי בית הספר היסודי והמשיך בארוחת בוקר טעימה ומשביעה עם מאכלים מסורתיים מרחבי העולם שכל משפחה הביאה. נהנו מאוד מופלים בלגיים, בייגלס גרמניים, דברי מאפה מתוקים מאורוגואי ועוד הרבה...
אחרי האוכל, כל אחת מכיתות היסוד הציגה סוג אחר של אמנות. במקביל ילדי חטיבת הביניים והתיכון הציגו תוצרת של קבוצות עבודה אליהן התחלקו עוד בתחילת הסמסטר, שעסקו באיזורים שונים בעולם.
מבין כיתות היסוד הספקנו לראות רק את הכיתה של יפעת שהעלתה גרסה מקוצרת להצגה הקוסם מארץ עוץ (יפעת בתפקיד דודה אם).
מבין קבוצות החטיבה והתיכון ראינו קצת יותר. התרשמנו מאוד מהעבודה של הקבוצה שעסקה במזרח התיכון, עם הרבה מקום של כבוד לישראל. הדר גרוסמן היתה בקבוצה זו. הקבוצה בה נטע השתתפה הכינה מהדורת חדשות יפה ומושקעת בנושא מים בצפון ומרכז אמריקה וארגנה תחרות פוסטרים בנושא מים לילדי היסודי (אולי יפעת תזכה בתחרות? תוצאות בשבוע הבא...) נטע ביימה והשתתפה כמנחה בראיון בנושא המים בארה"ב.
יריד ספרים חביב וצבעוני התקיים בלובי של בית הספר בימי ששי ושבת, ובסך הכל היה אירוע יפה ומהנה מאוד.

תמונות:

http://picasaweb.google.com/dancygier/InternationalDayAtSchool

יום הולדת לבני שש בברזיל

במסגרת סדרת הכתבות על ימי הולדת ובניגוד גמור לאירועון של נטע, ימי ההולדת של בני השש, חבריה של גלי לשכבה, הם אירועים מושקעים ונוצצים שמתקיימים בדרך כלל במקומות יעודיים למטרה. ההשקעה ניכרת כבר בשלב ההזמנות המעוצבות ומודפסות על ניירות כרומו צבעוניים. גלי כבר השתתפה בכמה אירועים כאלו, שלי באופן אישי (ולשאר ארבעת האמהות של הילדים הלא ברזילאיים שבשכבה) גרמו מצד אחד הלם ותמיהה מה יעשו לילדים האלו בחתונה אם כך נראית יום הולדת שש ומצד שני לכאב ראש. הילדים, מן הסתם, נהנים מאוד. אתמול זכרתי להביא מצלמה ולתעד... יום הולדת לארתור ודבורה, שני ילדים חמודים ביותר (דבורה היא גרסה ברזילאית ל – JAP, אבל גרסה חיובית!).
האירוע התקיים בשעות אחר הצהריים, במקום מתוקתק ויפה בשם merci. לחובבי הז'אנר זהו בהחלט מקום מרשים עם מתקנים לילדים, פינת משחקים, פינת איפור ועוד ועוד. רוב הזמן הילדים מתרוצצים ועוברים בין המתקנים והפינות. הילדים מלווים באחת משלוש האפשרויות הבאות: אמא, סבתא או בבה (מטפלת בפורטוגזית) – נסו לזהות בתמונות המצורפות איפה השולחן שבו מתקבצת כל קבוצת מלוות... צוות הגן מגיע גם הוא, בדרך כלל בהרכב מלא, להשתתף בחגיגה (בתמונה השלישית תוכלו לראות את ננסי הגננת ואוטו הגנן). אבות לרוב מחוץ לתחום.
המדהים ביותר בעיני: כמות המלצרים שמסתובבים בין הילדים והמלוות בכל רגע נתון, עם אינספור מאכלים החל מקישים קטנים ומדוייקים וכלה בנקניקיות וכן עם כוסות שתייה: מים, מיצים, יין, שמפניה...
שיא האירוע מבחינת בעלי השמחה הן שלוש דקות (אולי פחות) של שירת יום הולדת שמח בפורטוגזית, תוך כיבוי נרות, סביב שולחן עמוס ממתקים כשכל האורחים, מקטן עד גדול, מסתכלים.
כמעט התעלפתי כששמעתי כמה עולה אירוע כזה. מדובר על סכומים שיכולים להספיק לכרטיסי טיסה הלוך וחזור לישראל לכל המשפחה שלנו... כנראה שלגלי נחגוג בדרך אחרת...
אוטו הגנן אמר לי שכשהוא היה ילד לא היו בברזיל דברים כאלו, והוא לא מבין למה צריך את זה... אבל אנחנו כנראה בדעת מיעוט.
תמונות: http://picasaweb.google.com/dancygier/PKkcgF

מסיבת פיג'מות לנטע

הפעם קטע קצת שונה. סוף סוף משהו ששווה לכתוב עליו והוא לא טיול. על השגרה היומיומית האמת שאין הרבה מה לספר בדרך כלל, אבל אתמול חברותיה של נטע לכיתה באו אלינו למסיבת פיג'מות. כולה מדובר על שמונה בנות. למה אפשר לצפות מבית ספר שיש בו בסביבות שלוש מאות תלמידים מגיל 3 ועד גיל 18? אז בניגוד מוחלט לכיתה ביסודי, כאן נטע עם שמונה בנות וארבעה עשר בנים בכיתה... (מזה תוכלו להבין שחיי החברה לא ממש סוערים)
הזמנו לשעה שש, בידיעה ברורה שאף אחד בברזיל לא מגיע בזמן. הילדה היחידה שכן הגיעה בזמן היתה זו שביקשה מראש לבוא בחמש, כי ההורים שלה לא יוכלו להביא אותה בשש... שתיים נוספות הגיעו לקראת שבע – ביחד עם נטע כבר חצי מהבנות, אפשר להתחיל בתכנית... בהמשך הצטרפה ילדה נוספת שלא הרגישה טוב ורק באה לכמה דקות להגיד שלום, ב – 11 בלילה (!) אורחת נוספת הגיעה ושתיים נעדרו.
אז מה בתכנית? קודם כל הכנת פסטה במכונה. הפעילות עוררה התלהבות רבה אצל הבנות שהפליאו בשימוש במכונת הפסטה שלנו ובתליה מדויקת של כל אטריה ואטריה על המתקן ליבוש כביסה. עם סיום ההכנות ובישול הפסטה עברנו כמובן לשלב האכילה. בהמשך משחק חבילה הגיעה שנטע הכינה מראש, ואחריו כיבוי נרות על העוגה תוך כדי שירת יום הולדת שמח בפורטוגזית, אנגלית ועברית. הנרות לעוגה בברזיל אולי יפים, אבל לא ממש איכותיים ותוך שניות חצי מהנרות נמסו על העוגה... (גם הצלחות החד פעמיות והבלונים שקנינו לא התגלו כאיכותיים במיוחד...). יחד עם העוגה הבנות נהנו מפונדו שוקולד עם שלל פירות, מרשמלו וופלים. לאחר מכן, קטע שלא תוכנן מראש, כולן (לא כולל בנות משפחת דנציגר) פצחו בריקודים סוערים, והאמת מרשימים מאוד. נטע הטילה וטו על הרצון שלי לתעד את הקטע הזה, אז אין תמונות.
אחרי שנרגעו מהריקודים, ראו סרט "Did you hear about the Morgans", בליווי פופקורן. הפוף שקבלנו מהחברים בארץ זכה להצלחה גדולה. שתיים מהבנות נשארו לישון עליו כל הלילה בסלון, למרות שסדרנו לכולן מיטות בחדר של נטע.
באמצע הלילה התחילה סערה מטורפת עם רוח אימתנית וטיפות גשם בגודל מפלצתי. רצנו מהר לסגור חלונות בסלון לפני שחצי בית יעוף... רוב הבנות אפילו לא הרגישו שקרה משהו, וקמנו היום לבוקר שמשי ויפה. הבנות שישנו בסלון השכימו ראשונות (אין וילונות) והעירו את כל היתר...
ארוחת בוקר של פנקייקים מהבילים שעודד הכין, מלווים בקצפת, פירות ושלל סירופים זכתה להצלחה מסחררת.
בשעה 12 בצהרים אחרונת האורחות הלכה, אחרי שהעבירו את הבוקר במשחקי קלפים ובצפיה בטלוויזיה. היה נחמד מאוד!
קישור לתמונות: http://picasaweb.google.com/dancygier/jxILJD#

ריו דה ז'נרו

חזרנו אתמול בערב מסופשבוע ארוך, לציון יום הולדתה ה – 13 של נטע, בריו דה ז'נרו.
היה חם בטירוף. כמעט בכל זמן נתון, למעט בשעות החשיכה, הטמפרטורות התקרבו ל – 40 מעלות. סביבנו המוני תיירים בשלל שפות, כמובן שביניהן גם עברית – הצלחנו אפילו להיתקל בקבוצה רעשנית של ישראלים שזכו בשבוע בריו מטעם מפעל הפיס...
ישנו בדירה, פשוטה אך מספקת, בלב שכונת איפנמה – שתי דקות הליכה מחוף הים, מהאגם שבאמצע העיר ומשני פארקים. ברחובות מסביב המוני חנויות אופנה יוקרתיות ובלי סוף מסעדות, בתי קפה ופאבים שאפשרו לנו לאכול כל ארוחה במקום אחר. הבניינים מבחוץ מכוערים למדי, אבל נוף ההרים, האגם והים מכל הכיוונים מרשימים מאוד.
ריו עיר ללא הפסקה, בכל רגע אפשר להתקל, בכוונה או שלא בכוונה, באיזשהו מופע רחוב, מצעד, אנשים שרים ורוקדים... שמח מאוד!
לא פסחנו על שתי האטרקציות התיירותיות המפורסמות ביותר בריו: הר הסוכר והפסל של ישו, הקורקובדו. אל הר הסוכר עולים בשני סטים של רכבלים, בשתי התחנות נוף מקסים של כל העיר, האוקינוס ואיים קטנים פזורים בו, ובנוסף הטמפרטורות יחסית לעיר שלמטה נעימות. בתחנה האמצעית נהננו ממופע סמבה ומהתפרקדות על מיטות שיזוף. לפסל של ישו עלינו ברכבת (ללא מזגן...). לצערינו הרכבת בה נסענו נתקעה עקב תקלה ובילינו כחצי שעה מיוזעת בהמתנה בתוך הקרון... הפסל עכשיו בשיפוצים, התעייף כנראה... מוקף כולו בפיגומים, אבל עדיין אפשר להתרשם מהגודל הלא יאומן שלו ושוב, הנוף המדהים שפרוש מתחת.
נהננו מאוד מבילוי מוצל יחסית ונעים בגנים הבוטניים הענקיים, עם מגוון עצים טרופיים מדהים עם פרחים ופירות מיוחדים במינם. נתקלנו גם בסנאי מתוק וקופצני בין העצים ומשפחה של קופיפים קטנטנים.
את בוקר יום ששי התחלנו בסיבוב בשוק שמתקיים אחת לשבוע באחד הפארקים בשכונה, שוק צבעוני ומקסים ביותר עם דגים, פירות וירקות, ביניהם הרבה פירות אמזונס שלא הכרנו. ידעתם שיש פרי מסביב לאגוז הקשיו המוכר? לפרי צבע כתום יפהפה, אוכלים אותו כמו תפוח, עם הקליפה... טעמנו, אבל לא התלהבנו. באחד הדוכנים כיבדו אותנו בטעימת פירות מכל הסוגים והמינים, חלקם מצוינים, חלקם פחות, לא זוכרים את השמות שלהם... בפורטו אלגרה בקושי רואים את הפירות האלו. אחרי השוק נכנסו למפעל התכשיטים של ה. שטרן, להדגמה (בעברית!) של תעשיית התכשיטים. מעניין!
בוקר יום ראשון הוקדש לשוק שמתקיים בפארק השני שבשכונה, ושמו שוק ההיפים. אין יותר מדי קשר להיפים... פשוט שוק שמונצעס נחמד, הרבה תמונות, תכשיטים, כלי נגינה אקזוטיים, בגדים... דוקא קנינו לא מעט שטויות, במפתיע... משם המשכנו למבצר של קופקבנה. ובכניסה אליו הפתעה! מצעד אינסופי של תזמורות, רקדניות ודגלנים. אין לנו מושג לכבוד מה זה היה, נהנו להסתכל ובהמשך נהננו מאוד מהנוף היפה שרואים מהמבצר.
הילדות נהנו במיוחד מחוף הים באיפנמה, בו בילינו בשעות אחר הצהריים. חוף אינסופי... חול רך ונעים. מים קפואים, בניגוד מוחלט לחום שבחוץ, עם גלים ענקיים. לגלי ויפעת הגלים היו גדולים מדי, והן הסתפקו בטבילת רגליים ומשחקי חוף. נטע בליווי מבוגר אחראי תורן, התמוגגה מתפיסת הגלים. אם לא מספיקים – אין ברירה, צריך לצלול מתחת לגל... היה אחלה גם לטייל לאורך החוף וגם על הטיילת, באיפנמה ובקופקבנה, עם המדרכות המפורסמות עם אבני שחור לבן משתלבות, ועם פסלים מרשימים מחול פזורים לאורך הטיילת. אוכל החוף קצת אכזב, האמת. מסתובבים שם מוכרים עם סרטנים משופדים ועם ספיחה... וזהו בערך.

קישור לתמונות: http://picasaweb.google.com/dancygier/RioDeJaneiro#

קקטוסים, פסטיבל ענבים ופורים

סוף שבוע ספונטני ונחמד עבר עלינו בברזיל הרחוקה.
הגברים שבחבורה קבלו הזמנה מאחת העובדות בחברה, להשתתף במסיבת סיום תואר ראשון שלה. בברזיל כמו בברזיל כל אירוע הוא סיבה למסיבה, סיום תואר ראשון נחגג ברוב פאר והדר עם כל העולם ואשתו. ההזמנה ליום שבת בערב בבנטו גונסלבס, העיר הקרובה לדרך היין, מרחק כשעתיים נסיעה מפורטו אלגרה.
בעיר סמוכה ושמה קשיאס דו סול מתקיים פסטיבל ענבים, ואתמול היה יום אחרון לפסטיבל.
החלטנו לרקוד על שתי החתונות, ולבלות את סוף השבוע באיזור, יחד עם משפחת גרוסמן ועם הנרי ויוליה. מצאנו מקום לינה ללילה אחד בפוסדה חביבה בתוך יקב לגרוסמנים ולנו, הנרי ויוליה השתכנו במלון אחר בעיר.
בשבת בבוקר נסענו, רק הדנציגרים, דרך עיירה קטנה ומתוקה ושמה אימיגרנצ'י. העיירה נמצאת בעמק, מוקפת הרים. הבתים בה חמודים ביותר, עם גינות מטופחות מלאות בפסלי גמדים ופטריות. אבל לא בשביל זה נסענו, אלא בשביל לראות משתלת קקטוסים גדולה ומיוחדת, עם מאות סוגי קקטוסים מכל הגדלים והמינים, גם לתצוגה וגם למכירה. מאוד מאוד יפה! קנינו עציצי קשקשתא לילדות, אכלנו צהריים במסעדה היחידה בערך שבעיירה והמשכנו הלאה.
עצירה נוספת בחנות מפעל לכלי בית ומשם לפוסדה, בה נפגשנו עם הגרוסמנים שבילו בדרך היין. העברנו את אחר הצהריים בחדר המשחקים של הפוסדה במשחקי פינג פונג, גומי, קלפים ועוד. בערב הגברים יצאו לאירוע וחזרו עם סיפורים סטייל חתונה: אוכל, ריקודים (הם פרשו לפני...), נשים בשמלות ערב, גברים בחליפות ומצגת לחוגגת. הילדים והאמהות נשארו לאכול ארוחת ערב בפוסדה.
למחרת נסענו כולנו לפסטיבל הענבים, שהיה חביב ביותר. המוני אנשים, חלק מהזמן קצת בלאגן, אבל שמח. הפסטיבל התקיים בתוך מבנה גדול שמזכיר את מרכז הירידים בתל אביב, עם המוני דוכנים. חלקם מקצועיים ולא כל כך מעניינים עם ציוד חקלאי והדגמות של סוגי ענבים שונים, וחלקם עממיים יותר ולאו דוקא קשורים לענבים: אוכל, עבודות יד, כלי בית ועוד. כמובן שלא פסחו על ענייני הגאושוס של דרום ברזיל: ריקודים, תלבושות והתה שלהם, chimarrao. לשמחת הילדים מחוץ למבנה התקיים לונה פארק, שמבחינתם היה שיא האירוע.
תמונות, כולל קצת תמונות מחגיגת פורים לישראלים אצל רות ויובל בבית משבוע שעבר:

http://picasaweb.google.com/dancygier/AHsQiI#
שבוע הבא נוסעים לחגוג בר מצוה לנטע בריו דה ז'נרו...!