מאז שחזרנו מהארץ שקענו בשגרת חורף גשומה וקרה, עם הרבה געגועים לשמש ולים. ניצנים של אביב אפשר לראות בפריחה יפה ברחבי העיר, ואני שוב משתדלת להסתובב עם מצלמה כל הזמן למקרה שאתקל באיזה עץ מלבלב. ליד בית הספר פורח עץ מגנוליה, שברוב ימות השנה נראה כמו סתם מקל.
בכל פינה בעיר רואים את הפרחים הורודים - סגולים המקסימים האילו שצומחים מתוך גזעי עצים
והנה היופי הזה מזוויות נוספות. צולם ברגעים נדירים של שמיים כחולים...
קרן אור נוספת בשגרת החורף האפורה מהווה האורגן שמאז שהגיע איתנו מהארץ, מכניס הרבה צלילים ושמחה לדירה. עודד מאושר מלהיזכר בנגינה מימי ילדותו, יפעת וגלי שבהתחלה השתעשעו בו בלי ידע מוקדם התחילו ללמוד השבוע נגינה בפסנתר, אחרי שהסתיים בהצלחה שלב חיפושים אחרי המורה האידיאלי (שיקולי מיקום, עלות ויכולת לימוד). גם נטע משתעשעת באורגן, ובמקביל ממשיכה במרץ בנגינה בגיטרה, כולל השתתפות בשתי להקות בבית הספר. בטסי ופרננדו, המורים למוזיקה בבית הספר, עובדים על הגרסא הברזילאית להיי סקול מיוזיקל. אני, בינתיים, נהנית לשמוע את כולם מנגנים, ומחכה לרגע שיהיה לי אומץ לנסות גם.
אירועים עיקריים בשבועות האחרונים היו מסיבת פרידה לרות ויובל היקרים שחוזרים למולדת בתחילת חודש ספטמבר ומסיבת יום הולדת ליפעת. במסיבת הפרידה, למבוגרים בלבד, נהננו מחברה נעימה, אוכל משובח, מוזיקה חיה וריקודים בהנהגת ג'ואו, המורה לריקודים ממכון הכושר שאני מתאמנת בו. הפעם הוא הצליח לגרום גם לכמה גברים לרקוד...
בתאריך יום ההולדת ה - 11 של יפעת היינו לשמחתינו בארץ וחגגנו במסעדת בשר'לה החיפאית עם כל המשפחה. הסטייקים עברו את הביקורת של כל חובבי הבשר שלנו, גם אחרי שנתיים של אכילת בשר ברזילאי. רצינו לציין את יום ההולדת גם עם החברות מהכיתה, ועשינו זאת היום באיחור ברזילאי אופנתי. ניצלנו יום קצר בבית הספר (קורה מדי פעם. המורים בישיבות ומבטלים לצורך כך חצאי ימי לימודים. התלמידים מסיימים ללמוד בשתים עשרה במקום בשלוש ורבע). הזמנו את כל הבנות אלינו מיד אחרי בית הספר. ההענות היתה מלאה, וכל תשע הבנות שבכיתה, כולל יפעת, הגיעו אלינו הביתה באדיבותו של הדוד מירו, אחראי ההסעות של בית הספר. התחלנו את החגיגה בארוחת צהריים ביתית, שאת רובה אני הכנתי, והיתר פאולה, העוזרת היקרה שלנו, שהופקדה על הכנת השעועית השחורה והשניצלים מפילה מיניון (עולים קצת יותר משניצל עוף בארץ...). הנה היא בפעולה, מטגנת את השניצלים שלא נשאר מהם פירור.
עוף עם תפוחי אדמה שהכנתי זכה למבטי בוז צוננים. שכחתי שיש לי עסק עם ברזילאיות. פה עוף זה אוכל לצמחונים... פסטה ברוטב בולונז ו/או עגבניות זכתה להצלחה מסוימת, והאורז עם השעועית השחורה שלתומי חשבתי שכל ברזילאי מרגיש חובה לאכול בכל ארוחת צהריים שהיא, נותרו כמות שהם. אנחנו דוקא נהננו מהם מאוד בארוחת הערב.
אחרי שאכלו ושבעו, עברנו לשלב הבידור. בהתחלה סרט שהבנות בחרו מתוך כמה אפשרויות. משום מה נבחר הסרט "יס מן" ואחרי פחות משעה, שכללה התנפלות בלתי מרוסנת ומפתיעה על הפופקורן, רוב הבנות הצביעו ברגליים ופרשו מהצפייה.
עברנו לתכנית ב' - החלק היצירתי בו הבנות התענגו על הכנת שלל פירות ופרחים ממרציפן צבעוני שהגיע לפה ביבוא אישי היישר ממוזיאון המרציפן המקסים שבכפר תבור, והשלמות חסרים עקב חישוב שגוי בכמויות, אצל יוליה. בחנויות פה כמעט בלתי אפשרי למצוא מרציפן. היצירות הראשונות של הבנות נעשו בהדרכתי ובהדגמות של יפעת. אחרי שתפסו את העסק, חלקן הפגינו יצירתיות רבה ויצרו דוגמאות שונות ומשונות. התוצאה, בכל מקרה, צבעונית ויפה.
לסיום קצת משחקי חברה שיפעת ארגנה, עוגה ושירי יום הולדת.
למעונינים, כאן עוד תמונות מהחגיגה של יפעת.
