כשהתחלנו את שהותינו הזמנית פה, לא הערכנו עד כמה יהיה קשה להיות רחוקים מהקולקטיב הלאומי במקרה של אסון המוני. השריפה הנוראית, בקירבה כה גדולה לחיפה, היתה כמעט בלתי נסבלת לצפייה מפה. מצד שני לא יכלנו במהלכה לעשות שום דבר מלבד להתעדכן כל חמש דקות באתרי החדשות ולהתקשר יותר מבימים רגילים לארץ. ברור לנו שלהיות בארץ היה יותר קשה. המון תודה לכל מי שהיה סבלני כלפינו תוך כדי, ענה לטלפונים ולמיילים ועזר להבין איך הדברים נראים מקרוב יותר. אגב, ידיעות על השריפה דווחו במהדורות החדשות המרכזיות בברזיל.
פה, מה לעשות, החיים נמשכו להם בסימן חנוכה, כריסמס וסיום סמסטר בבית הספר. אז סליחה על המעבר החד לאירועים וחגיגות.
נר ראשון כידוע הודלק עוד לפני אסון השריפה, ביום רביעי. התאספנו אצלנו כל הקיבוץ הישראלי המקומי בתוספת 11 שחקני חיזוק ישראלים שהגיעו מהארץ בענייני עבודה ומכרים יקרים מהקהילה היהודית פה. קרוב לשלושים איש. איזה כיף שיש דירה גדולה! היה שמח ונעים. בזמן הדלקת הנרות, בערך בשעה שמונה וחצי בערב, עדיין היה אור בחוץ ובבניין הסמוך ילדים התרחצו בבריכת השחייה.
נר שלישי, יום ששי, אצל דפי וסער באוירה נעימה וחגיגית עם מספר מוזמנים דומה. ההרכב שונה. מקבוצת הכדורגל הישראלית נותרו מעטים, במקומם הצטרפו יהודים נוספים מהקהילה ובטסי, המורה הנמרצת למוסיקה בבית הספר, בעלת שורשים יהודיים.
נר רביעי, יום שבת, שוב אצלנו. הפעם בהרכב מצומצם, ועקב כך גם התפריט צומצם למינימום ההכרחי של לביבות משני סוגים (תפוחי אדמה ותירס), סופגניות מופלאות שעודד הכין ושיכולות בשקט להתחרות באילו של שמו או אוטמזגין, ולחיזוק סלט פירות. בשאר הערבים הדלקנו נרות במסגרת משפחתית.
ביום ששי דפי ואני סיפרנו בקצרה על חנוכה לילדי כתה א'. הצטרפו אלינו אדריאני ומרטין, הוריה של דבורה היהודיה מהכתה המקבילה. הילדים נהנו מאוד לשחק בסביבונים והתרגשו מהדלקת הנרות. ענבר וגלי חילקו לכולם שקיות שהכנו יחד יום קודם, ובהן ממתקים וסביבונים מתוצרת ברזילאית, שחלקם התפרקו כבר אחרי הסיבוב הראשון. היום נטע ואני עשינו שידור חוזר בכתה של יפעת. נטע עכשיו בתקופת מבחנים אבל פטורה מכולם. ככה זה פה, מי שטורח כל הסמסטר ומצליח בבחנים ועבודות, נהנה משבוע חופש ויכול לשחק טניס ולעזור לאמא במקום להבחן.
בלי קשר, אבל כל כך הזוי שחייבים לתעד: בשעות הבוקר, בזמן משחק הטניס, היה חם בטירוף. בערך שעתיים אחר כך, רעם אדיר הרעיד את כל העיר ומיד אחריו סערה אימתנית. שלל חפצים התעופפו באוויר, גשם בכמות שיורדת בארץ בחודש (הלואי!) ואפילו ברד ירד בדרום ברזיל! ראינו ולא האמנו. אחרי כשעה השמש שוב זרחה.
נחזור לחנוכה. גם בכיתה ה' ההסברים על החג והשקיות עם הממתקים והסביבונים זכו להצלחה גדולה והיו מלווים במצגת יפה שיפעת הכינה. ככה זה נראה כשגרמני, יפני ודרום אמריקאים נפגשים מסביב לשולחן עמוס סביבונים.
לחצו כאן לתמונות חנוכה 2010 שלנו.
כריסמס מורגש באוויר בכל פינה. נושא השיחה המרכזי - איפה אתם בכריסמס? אנחנו בארגנטינה! מנסים להסביר לכולם שכריסמס לישראלים זה לא ממש אישיו. העיר מקושטת בצבעי אדום - ירוק - זהב, הקיטש במיטבו. בכל קניון שמכבד את עצמו יושב סנטה קלאוס על כורסא ומחכה לבקשות הילדים. חנויות ומסעדות מקושטות ומחלונות רבים מציצים עצי כריסמס מפונפנים. דגמנו מעטים מבין עשרות הבזארים למכירת שלל יצירות אמנות בסימן כריסמס, שעל הכנתן טורחות קשישות חביבות בערך מסיום כריסמס שנה שעברה. הצלחנו למצוא בים הקיטש מעט פריטים ראויים לרכישה.
היום בערב התקיים מופע סיום שנה חגיגי של כל תלמידי בית הספר. קטעי שירה ונגינה במגוון הרכבים- יחידים, קבוצות וכיתות שלמות, במשך כשעה וחצי, בניצוחה של מיס בטסי. כתות א' ו - ב' שרו שני שירי כריסמס. קבלו אותם, ואת השני גם בגרסא אינטימית יותר של ענבר וגלי חסרי השיניים מלפני כחודש. (ותודה לסער ודפי על העריכה!) אצל שניהם אחת השיניים כבר מתחילה לבצבץ. בקרוב אחד מסימני ההיכר הבולטים של גלי יעלם.....
כאן קטע ארוך למדי בהשתתפות הכתה של יפעת, לבעלי סבלנות בלבד שיוכלו להבחין שלא רק ליפעת, אלא גם לברזילאים, קשה לשיר בפורטוגזית. החל מהדקה השלישית שיר על קנדה, מוקדש למחנכת הכיתה.
ואחרון חביב מספר בנות מחטיבת הביניים, נטע ביניהן, והמורה האחראית מיס ג'ן בקטע מיוחד שווה צפיה.
