לא כל כך אוהבת לכתוב על עצמי, מעדיפה לכתוב על המשפחה, אבל בכל זאת... יום הולדת עגול במרחקים, מצדיק כמה מילים. קמתי ביום ראשון בבוקר (נחמד שיצא ביום שעודד וכולם לא עובדים!), במצברוח לא ממש משופר. המיילים הרבים שחיכו לי בתיבת הדוא"ל עודדו מאוד וגם הברכות המקסימות שהבנות כתבו לי. בהמשך היום הגיעו גם טלפונים משמחים. תודה לכל מי שזכר וברך! מי שלא, תרגישו לגמרי בנוח. אנחנו שכחנו ימי הולדת רבים במהלך השנה האחרונה, הזדמנות להתנצל בפני כולם... נשתדל להשתפר בשנה הבאה. עוד נקודת אור במהלך היום היה מזג האויר המפתיע. בין יומיים גשומים לפני ומי יודע כמה אחרי, יום ראשון היה שמשי ומקסים, רק לכבודי... עודד ניסה לשכנע אותי להצטרף לרכיבת אופניים. כל יום ראשון סוגרים ציר תחבורה ציבורית לא רחוק מאיתנו, לטובת צועדים, רצים, רוכבי אופניים, סקטים, רולרים וכו'. תחליף סביר, לא יותר מזה, לרכיבות יום ששי ביער עופר. הפעם סרבתי... עודד רכב לבד.
תכניות לחגיגות עם 200 מליון ברזילאים מול מסכי ענק ברחבי העיר נגנזו כשבוע לפני יום ההולדת, כידוע, ולא באשמתינו. התכנית החלופית היתה להזמין את הישראלים שבעיר (מקומיים + אורחים) לראות אצלנו את משחק הגמר ספרד - הולנד בליווי בירות, פיצוחים ומאפים. העברנו את הבוקר במטבח בלישות, חיתוכים, ערבובים, אפיות ושטיפת כלים. תודו שאופייני... אחרי ארוחת צהריים קלה הספקנו להנות מכשעתיים שמשיות בפארק בשכונת moinhos de vento, הפארק המטופח ביותר בעיר (בעצם, אולי היחיד...) באמצעו אגם נחמד ובו דגים, ברווזים וצבים. עוד בפארק טחנת רוח (מכאן שמו ושם השכונה), דשא, עצים יפים וערוגות פרחים מסודרות.
הפארק היה גדוש באנשים שיצאו, כמונו, להנות מכמה שעות של חסד בשמש. חלק בג'וגינג וחלק בסתם רביצה ושתיית chimarrao. חוץ מסיבוב בפארק נהננו גם ממנה משפחתית של אסאי ב - oficina de acai הסמוך, המקום המועדף עלינו לאכילת המעדן הסגול והמתוק הזה, שבעקרון מתחבר לימי קיץ חמים על שפת הים אבל התאים מאוד גם אתמול.
לקראת שלוש וחצי הגיעו האורחים, לצפייה במשחק ארוך ומשעמם ביותר. הכיבוד היה טעים והחברה נעימה.
עברתי לתלבושת כתומה, לא עזר ... מסקנה חד משמעית - אני צריכה לחזור לחוסר העניין המושלם שלי בכדורגל.
קיבלתי מהחברים סט מקסים של בגדי התעמלות מתוצרת המותג הברזילאי שידוע גם בארץ brazil sul. אחלה מתנה! מתאימה מאוד ושימושית מאוד! תודה!!!
היום חזרתי לעצמי, המצברוח השתפר. אחרי הצהריים חזרתי מסידורים עם הבנות, חיכה לי אצל השומר של הבניין זר מושקע שנשלח מ - AEL. לא ציפיתי... השומר ששמע שהזר לכבוד יום הולדת, העניק לי חיבוק מפתיע ביותר...
לא יהיה לי הרבה זמן להנות מהזר, ביום רביעי אני נוסעת לשבוע למיאמי לבלות עם אחיותי שאני מאוד מאוד מתגעגעת אליהן. ננצל את ההזדמנות להגיד תודה לכל מי שמאפשר את הנסיעה הזו ואת ההעדרות שלי ושל אחיותי במהלך חופשה של הבנות מבית ספר: משה, נחשון, אמא ואבא, עודד כמובן, יוליה, דינה, קרלה... מקווה שלא שכחתי אף אחד.
היום בערב עודד ואני יצאנו בגשם סוחף לחגוג במסעדת Hashi, אחת היותר נחשבות בעיר. פעם ראשונה במסעדה הזו. טעים מאוד מאוד, אוירה נהדרת. יופי של מסעדה. בתמונה המנה הראשונה שעודד הזמין וקפיריניה.
חסרו החברים הטובים מכרמליה, כל המשפחה וחברות הילדות היקרות שלי, איתם חגגנו שנים רבות אחורה. נפגש בארץ בשנה הבאה...שיהיה במזל טוב ורק שמחות!
