שלושה ימים מיוחדים מאחורינו – יום השואה, יום הזכרון ויום העצמאות. את שני הראשונים התקשינו לציין בצורה נאותה, לצערינו, בהעדר אוירה מתאימה מסביב. דברנו קצת, ספרנו קצת לבנות, ראינו כתבות באינטרנט, אבל זה לא היה זה. בהחלט מחזק את התחושה שלהיות בניכר לזמן מוגבל זה כיף, מאתגר ומעשיר, אבל לאורך זמן מקומינו בארץ.
לעומת זאת יום העצמאות, חג הבשר על האש, ממש מתלבש פה על התנאים. אנחנו בדירה הכמעט יחידה בעיר שאין בה צ'ורסקו, אבל לאיציק ומירב יש ויש והם כבר מומחים גם באירוח וגם בצליית בשר ברזילאי כהלכתו. באופן טבעי מיקום החגיגות נקבע לקומה השניה שבביתם, סביב הצ'ורסקו. המועד נקבע ליום שלישי בערב, למעשה מוצאי יום העצמאות. למחרת חופש בעבודה ובבית הספר, לציון איזה אירוע היסטורי שקשור לעצמאות ברזיל... צירוף מקרים שמאפשר לחגוג עד מאוחר בלי לדאוג להשכמה למחרת.
המשתתפים בחגיגות: תערובת נעימה של עובדי אלביט בברזיל ומשפחותיהם עם ברזילאיים מקומיים, רובם יהודים, והצטרף גם בן של אחד מבכירי אלביט, שעצר בפורטו אלגרה למנוחה של כמה ימים מטיול התרמילאים שהוא עושה בדרום אמריקה.
הכיבוד: בשר על האש, כמובן, מכל הסוגים והמינים. הכל מאוד טעים. מגוון סלטים, ואפילו חומוס – טחינה – צ'יפס - פלאפל – פיתות ופיתות זעתר, תוצרת בית, מחומרי גלם מקומיים. הטעם סביר, לא כמו בארץ, אבל לא רע בהתחשב במגבלות.
לקינוח סלט פירות ושלל עוגות שיוליה הכינה, כולל עוגת יום הולדת יפה למדינה.
בשביל האוירה, אפילו הדלקנו זיקוקים שהובאו מהארץ מבעוד מועד.
לעומת זאת יום העצמאות, חג הבשר על האש, ממש מתלבש פה על התנאים. אנחנו בדירה הכמעט יחידה בעיר שאין בה צ'ורסקו, אבל לאיציק ומירב יש ויש והם כבר מומחים גם באירוח וגם בצליית בשר ברזילאי כהלכתו. באופן טבעי מיקום החגיגות נקבע לקומה השניה שבביתם, סביב הצ'ורסקו. המועד נקבע ליום שלישי בערב, למעשה מוצאי יום העצמאות. למחרת חופש בעבודה ובבית הספר, לציון איזה אירוע היסטורי שקשור לעצמאות ברזיל... צירוף מקרים שמאפשר לחגוג עד מאוחר בלי לדאוג להשכמה למחרת.
המשתתפים בחגיגות: תערובת נעימה של עובדי אלביט בברזיל ומשפחותיהם עם ברזילאיים מקומיים, רובם יהודים, והצטרף גם בן של אחד מבכירי אלביט, שעצר בפורטו אלגרה למנוחה של כמה ימים מטיול התרמילאים שהוא עושה בדרום אמריקה.
הכיבוד: בשר על האש, כמובן, מכל הסוגים והמינים. הכל מאוד טעים. מגוון סלטים, ואפילו חומוס – טחינה – צ'יפס - פלאפל – פיתות ופיתות זעתר, תוצרת בית, מחומרי גלם מקומיים. הטעם סביר, לא כמו בארץ, אבל לא רע בהתחשב במגבלות.
לקינוח סלט פירות ושלל עוגות שיוליה הכינה, כולל עוגת יום הולדת יפה למדינה.
בשביל האוירה, אפילו הדלקנו זיקוקים שהובאו מהארץ מבעוד מועד.
למחרת, נצלנו את יום החופש ומזג האויר הנעים לרכיבת אופניים משפחתית בפארק ליד הגואיבה. נתקלנו באירוע המוני של הופעות עם קהל של אלפים שהגיע במאות אוטובוסים מכל רחבי ריו גרנדה דו סול. לא נשארנו לראות, העדפנו להמשיך ברכיבה, אבל הרגיש קצת כמו בילוי בפארק הירקון...
