סוף השבוע הנוכחי שמשי ויפה. החלטנו להשלים את החסר מהסופש שעבר בו תכננו בדרך לגראמדו וקנלה לעשות רפטינג ועקב תנאי מזג האויר החורפי שהיה לא עשינו.
אז נסענו שעתיים לכל כיוון, אבל היה שווה כל רגע. הדרך מקסימה, הפעם יכולנו לראות את הנוף – הרים, ירוק, פרות, סוסים...
הגענו למתחם שבו כמה חברות של רפטינג מציעות את שירותיהן וממוקמות סביב מדשאה נחמדה, איזור לקמפינג, איזור לפיקניקים וקצת שבילים לטיולים ביער ועל גדת הנהר.
התחלנו את הבילוי בפיקניק (שאריות של כל ארוחות חג החנוכה...) והמשכנו ברפטינג מענג ביותר.
חמושים בקסדות, חגורות הצלה ומשוטים ואחרי שלא הבנו כמעט מילה מההסברים שניתנו בפורטוגזית, עלינו עם חבורה עליזה ורעשנית של כשלושים בני נוער ברזילאיים למשאית שלקחה אותנו ואת הסירות לתחילת המסלול. שם התלווה אלינו לסירה המדריך היחיד שידע לדבר קצת אנגלית ונווט אותנו בהצלחה מרובה (היינו כמעט הסירה היחידה שלא התהפכה לאורך כל המסלול) במשך כשעה וחצי בנהר פראנינה, מוקפים בעצים יפים, פרפרי ענק צהובים והמון מים שוצפים.
פעמיים עוצרים ויורדים מהסירות – פעם אחת לקפיצה אל המים ופעם שניה למקום שבו נסחפים עם הזרם לאורך כמה מטרים בציפה על הגב ו/או התהפכויות למיניהן.
מרוב הנאה, חרגנו ממנהגינו וקנינו דיסק עם תמונות... מצורפות להנאתכם.
הוספנו גם קצת תמונות של חנוכה וסוף שנה:
גלי שרה עם ילדי הגן שירי חג המולד בכנסיה הסמוכה לבית הספר... מחזה סוריאליסטי למדי
נטע ושניים מבני כיתתה, פליפי וגילרמי, מלווים בגיטרה את שאר ילדי הכתה ששרים באסיפת הסיום בבית הספר
יפעת מקבלת מהמורה שלה תעודת הערכה על השתפרות מרשימה באנגלית באסיפת הסיום
וקצת תמונות מהדלקת נרות עם משפחות יהודיות תושבות פורטו אלגרה.
קישור לתמונות:
אז נסענו שעתיים לכל כיוון, אבל היה שווה כל רגע. הדרך מקסימה, הפעם יכולנו לראות את הנוף – הרים, ירוק, פרות, סוסים...
הגענו למתחם שבו כמה חברות של רפטינג מציעות את שירותיהן וממוקמות סביב מדשאה נחמדה, איזור לקמפינג, איזור לפיקניקים וקצת שבילים לטיולים ביער ועל גדת הנהר.
התחלנו את הבילוי בפיקניק (שאריות של כל ארוחות חג החנוכה...) והמשכנו ברפטינג מענג ביותר.
חמושים בקסדות, חגורות הצלה ומשוטים ואחרי שלא הבנו כמעט מילה מההסברים שניתנו בפורטוגזית, עלינו עם חבורה עליזה ורעשנית של כשלושים בני נוער ברזילאיים למשאית שלקחה אותנו ואת הסירות לתחילת המסלול. שם התלווה אלינו לסירה המדריך היחיד שידע לדבר קצת אנגלית ונווט אותנו בהצלחה מרובה (היינו כמעט הסירה היחידה שלא התהפכה לאורך כל המסלול) במשך כשעה וחצי בנהר פראנינה, מוקפים בעצים יפים, פרפרי ענק צהובים והמון מים שוצפים.
פעמיים עוצרים ויורדים מהסירות – פעם אחת לקפיצה אל המים ופעם שניה למקום שבו נסחפים עם הזרם לאורך כמה מטרים בציפה על הגב ו/או התהפכויות למיניהן.
מרוב הנאה, חרגנו ממנהגינו וקנינו דיסק עם תמונות... מצורפות להנאתכם.
הוספנו גם קצת תמונות של חנוכה וסוף שנה:
גלי שרה עם ילדי הגן שירי חג המולד בכנסיה הסמוכה לבית הספר... מחזה סוריאליסטי למדי
נטע ושניים מבני כיתתה, פליפי וגילרמי, מלווים בגיטרה את שאר ילדי הכתה ששרים באסיפת הסיום בבית הספר
יפעת מקבלת מהמורה שלה תעודת הערכה על השתפרות מרשימה באנגלית באסיפת הסיום
וקצת תמונות מהדלקת נרות עם משפחות יהודיות תושבות פורטו אלגרה.
קישור לתמונות:
