מכולה מספר MEDU2701928

אז זהו... עכשיו זה סופי

כל תכולת הדירה שלנו הצליחה להיכנס למכולה בגודל 20 פיט והיא עכשיו אי שם בין חיפה לברזיל. להתראות בעוד חודשיים? שלושה? מי יודע

אז ככה זה הולך. 4 חברה באים לבית, יחסית מסודר, בשעה 10 בבוקר. עובדים בנחת ובשעה 1700 יש מכולה ארוזה.

החברה אורזים כל מה ש(לא) זז.

המיטה של החתול - הופ במכולה. כרית של נטע - רגע של חוסר ערנות ונעלם. חאקי- גם כן. כל הארגזים נראים אותו הדבר והסיכוי למצוא משהו - אפסי.

החתול היה בהיסטריה כל היום. התחבא מתחת לספה, אח"כ בכוורת הספרים, במיטה ובין הארגזים. לא אכל כל היום. בערב קיבל פטה...

אז זהו בית. אתה כבר בדרך. נקווה לפגוש אותך במהירה. דרך צליחה

ההחלטה

אז זהו.

עושים Relocation.

הרבה זמן מדברים על זה - אבל רק מדברים. יום אחד מצאנו את עצמנו אומרים - אם זה לא השנה אז לא יקרה.

חבר שעשה Relocation מצית מחדש את ה passion.

ומתחילים לבדוק...

הכיוןן הראשון - ארצות הברית. הכי ברור והכי טרוויאלי. לא עובר זמן רב ויש הצעה. קצת מגששים ומבררים על התפקיד - לא נשמע אטרקטיבי מידי. התיעצות קצרה בבית ומחליטים לסרב. בחברה בארה"ב דווקא מתלהבים ומפעילים לחץ - היישר מהמנכ"ל. " תבוא... אנחנו מאוד רוצים אותך ויש לנו הרבה מה להציע". טוב המנכ"ל מבקש - אי אפשר לסרב. נוסעים לבדיקה ראשונית וגם אחריה מחליטים - לא מתאים.

חוזרים לארץ ואז מגיעה הצעה מהמנכ"ל המקומי - יש כנראה תפקיד טוב בברזיל. פרויקט מאתגר צריך להחתם. מעוניין?

ברזיל? מי בכלל חשב על הכיוון - ממש לא יודע.

מבררים מה מי מו - נשמע בהחלט מעניין ומאתגר אבל... איך מבשרים בבית - יזרקו אותי מכל המדרגות...

כבר עוברות המחשבות - טוב... נחכה כמה ימים ונגיד: לא מתאים.
אבל בכל זאת מספרים ודוקא יש התלהבות גדולה: " זה נשמע הרבה יותר טוב מארה"ב. יאללה הולכים על זה...

מחכים עוד קצת בהמתנה על מנת שיהיה ודאי מכל הכיוונים ואז מגיע ההודעה (באפריל) - יש פרויקט אפשר לנסוע.

היעד לנסיעה - אוגוסט לקראת שנת הלימודים

והמרוץ מתחיל...